משרד החינוך עומד בעין הסערה כבר מספר שבועות ברציפות, עקב הקיצוצים הרבים שהוא עובר ובמרכזם כמובן פיטורי המורים ההמוניים כחלק מיישום דוח ועדת דוברת.
ניתן היה לפיכך לצפות, כי ראשי המשרד, שכלפי חוץ מציגים תמונה כי הם מנסים לפגוע כמה שפחות במורים, ינקטו מדיניות חסכנית בכל אותם מקומות בהם ניתן לצמצם את העלויות. וזו הסיבה שהסיפור הנחשף כאן לראשונה ב-Nfc הוא בעייתי במיוחד.
המכרז - ההצעה הנמוכה והזולה נפסלה על הסף
באמצע חודש מרס 2005 יצא לדרך מכרז ארגון והפעלה של מרכז בדיקה לבחינות הבגרות (מרב"ד). אל המכרז ניגשו מספר חברות ובהם חברת הענק נס טכנולוגיות וחברת אמ"ן-מרמנ"ת המנהלת מזה 20 שנים את הפרויקט.
כנהוג במכרזים מסוג זה, בסדר גודל של עשרות מיליוני ש"ח, קבעה ועדת המכרז את האומדן שלה כאשר כל חברה מן המתמודדות צריכה בהתאם אליו להעביר את הצעתה, כאשר נקבע סף מינימום וסף מקסימום שאותו אין המתמודדות במכרז יודעות. וכאן מתחיל הבזבוז.
נבהיר כבר כעת, סף מינימום במכרזים נקבע, כאשר הוא נקבע, על מנת להגשים תכלית עיקרית אחת. חשש כי הגורם שמציע את ההצעה לא יוכל לעמוד מאחורי הצעתו או לחלופין לספק את המוצר באיכות המתבקשת, מעבר לכך אין כל צורך בסף התחתון ומן הסתם למשרדי הממשלה השונים יש אינטרס לקבל את ההצעות הנמוכות ביותר האפשריות בתנאי שהינן סבירות והגיוניות.
מפרוטוקול הוועדה מיום 25.5.05 עולה, כי העלות המשוערת של הפרויקט מבחינת משרד החינוך הייתה כ-25.8 מליון ש"ח. את הסף התחתון קבעה הוועדה על כ-21.9 מיליון ש"ח (15% פחות מהעלות המשוערת), ואילו הסף העליון נקבע על 33.5 מיליון ש"ח (30% מעל העלות המשוערת). כיצד ייתכן, אם כן, שהאומדן המשוער איננו אחיד ביחס לגבול התחתון והעליון? - לכאורה היה אמור הוא לעמוד על כ-18 מיליון שקלים ולא על 21.9 מיליון ש"ח כפי שנקבע.
ואכן, חברת נס טכנולוגיות, כאמור, אחת החברות הגדולות בתחומה בארץ, ערכה את חישוביה והחליטה להגיש הצעה לאחר שחישבה את הוצאותיה ואת הרווח שיצא לה מהעסקה, אך הצעתה נפסלה על הסף בנימוק כי אינה עומדת במינימום התחתון. בין ההצעה הזוכה להצעה שנפסלה על הסף הפרידו כ-4 מיליון ש"ח, שהם פערי הרווח מהעסקה. המשמעות: מיליוני שקלים מכספי ציבור ירדו לטימיון ללא צורך. שכן החוזה הוא ל-8 שנים.
התמיהות - מדוע לא נתנה הוועדה לשוק לקבוע את המחיר?
התמיהות, אם כן, באשר למהלכי משרד החינוך בנושא זה, הן רבות. מדוע נקבע אומדן תחתון אשר אינו תואם את האומדן העליון מבחינת מרחקו מהאומדן הממוצע?
מדוע לא בדקה הוועדה לעומק הצעה רצינית של חברת נס שהייתה מוזילה באופן משמעותי את העלויות?
מדוע לא איפשרה הוועדה לנס טכנולוגיות לטעון בפניה לסבירות הצעתה ולאופן תימחורה בטרם נפסלה - לא חבל על הכסף?
כיצד זה מוותר משרד החינוך בלא להניד עפעף על מיליוני שקלים של חיסכון נקי שיכולים היו ללכת להצלת מאות משרות של מורים?
שיא האבסורד: ועדת המשרדים קבעה כי המשרד ינהל מו"מ עם החברה הזוכה כדי להוריד המחיר הראשוני
אם חשב מישהו כי אולי בכל זאת ישנם שיקולים מקצועיים קריטיים, מדוע דווקא ההצעה הגבוהה יותר צריכה לזכות, בא הנתון המדהים הבא ומפיל גם נימוק זה. בהחלטת ועדת המכרזים נקבע כי יש לקיים משא-ומתן עם החברה שתזכה במכרז, על-מנת להוריד את המחיר שהציעה החברה הזוכה כשניגשה למכרז. נציין, כי הוועדה אף מינתה ועדה מיוחדת לצורך ניהול המשא-ומתן.
כיצד ייתכן, אם כן, שמחד גיסא נפסלה על הסף הצעה בגין המחיר הנמוך שלה, אך מאידך גיסא, באותו זמן מתחייב המשרד לנסות ולהוריד את מחיר ההצעה הזוכה. התרגיל הלוגי הוא פשוט: אם תצליח ועדת המשא-ומתן להוריד את המחיר ב-10%, הרי אז יהיה המחיר נמוך יותר מסף המינימום שפסל את נס טכנולוגיות. מוזר, ותמוה כבר אמרנו?. אם הצעתה של נס היא בלתי סבירה בעליל, האם יונחה צוות המשא-ומתן של הוועדה שלא להתאמץ להוריד מחיר עד לגובה הצעה זו?
לתמיהות אלה מצטרפת תמיהה נוספת, הקשורה לשינוי תנאי הסף לגשת למכרז אשר שונה לבקשת החברה הזוכה על-מנת שתוכל לעמוד בו, וזאת זמן מה לאחר פרסום התנאים הראשוניים. אם כך, המשרד יכול להפגין גמישות מחשבתית כשהוא מעוניין בכך? מדוע לא יבחר אם כן לחסוך לציבור הישראלי 31 מיליון שקלים מיותרים? למשרד החינוך הפתרונים.
תגובות:
ממשרד החינוך נמסר ל-Nfc בתגובה: "המשרד אכן ערך אומדן של העלות הכספית השנתית לתפעול המכרז על בסיס התפוקות המוגדרות במכרז. כן נקבע במכרז כי הצעה אשר תחרוג מהגבול התחתון או מהגבוול העליון שנקבע שתיפסל על הסף. הצעת חברת "נס חרגה מהגבול התחתון שנקבע ולכן נפסלה על הסף".
עוד נמסר ממשרד החינוך: "סף המינימום נקבע מאחר שמדובר בפרויקט בעל חשיבות קריטית למשרד - ארגון והפעלה של מכרז בדיקה לבחינות. המשרד ביקש להבטיח, כי תהליך המכרז יסנן הצעות שתינתנה במחירי הפסד אך ורק על-מנת לזכות במכרז, כאשר לאחר מכן לא תצלחנה לבצע באותם המחירים את המערכת המורכבת המתוארת במכרז. אנשי המקצוע אשר הכינו את האומדן, היו משוכנעים, כי לא ניתן לבצע את מכלול הפעילות הנדרש במכרז במחיר נמוך מהגבול התחתון. כמו כן, יש להדגיש כי האומדן אינו מחיר אחד (העלות המשוערת) אלא טווח המחירים הנע בין הגבול התחתון לגבול העליון".
בתגובה לשאלת כתב Nfc לגבי אופציית ניהול המשא-ומתן עם החברה הזוכה להורדת המחיר שנתנה בהצעתה השיב משרד החינוך: "המשרד סבור כי יש מקום לניהול המשא-ומתן להפחתת המחיר. לא סביר כי המחיר ירד מתחת לסף, מה גם שהחברה הזוכה אינה מחוייבת להוריד את המחיר שהציעה".
לגבי שאלת Nfc לבדבר שינוי תנאי הסף לגשת למכרז שאיפשרו לחברה הזוכה לגשת אליו מלכתחילה, משיב המשרד: "במכרזים רבים מתבקש המשרד לשנות תנאי סף על-ידי מציעים פוטנציאליים על-מנת לאפשר ליותר גורמים מתאימים להגיש הצעות. המשרד בוחן כל בקשה לגופה ובמידה שיש הצדקה לכך משנה המשרד את תנאי הסף. כך עשה המשרד גם במקרה הנדון".
מנס טכנולוגיות נמסר כי "נס לומדת את תוצאות המכרז ואת פסילתה על הסף".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה