גרמניה וצרפת מול האיחוד האירופי

גרמניה וצרפת מנסות להגיע בדרך משותפת לפתרון למשבר החוקה האירופית אותה דחו בשבוע שעבר צרפת והולנד. בשבת (4.6.05) הגיע נשיא צרפת, ז'ק שיראק, אשר נפגע מתוצאות משאל-העם בצרפת, לגרמניה ונפגש עם הקצנלר ג'ררד שרדר, אשר גם הוא לאחרונה אינו סופג הצלחות, בבחירות המקומיות.

דובר הקנצלר, בלה אנדה, אמר בתום הפגישה בין השניים, כי "אין אנו יכולים לזנוח את הרעיון האירופי רק מפני שישנם קשיים. הקנצלר והנשיא הסכימו כי יש להמשיך בתהליך החוקתי". עוד אמר, כי יש לעשות שימוש בהתפתחויות האחרונות (משאלי העם, ה.פ) כדי להבהיר שאירופה היא יותר מהתנהגות בוחרים קצרת טווח - עניינה ביצירת שלום בר-קיימא, בהבאת שגשוג וחירות". דוברו של שיראק, ג'רום בונפונט, אמר כי "מדינה אחת לא יכולה להחליט על גורלה של אמנה שעליה נשאו ונתנו וחתמו 25 מדינות. יש לאפשר לכל מדינה להביע את עצמה בתורה".

ה"הגמוניה הצרפתית -גרמנית" אינה מתקבלת בברכה באירופה ובאופוזיציה הגרמנית כבר קראו לשנות את יחסי שתי המדינות - אשר היו מתואמות למדיי במדיניותן כלפי האיחוד - ולשדר פתיחות גדולה יותר כלפי מדינות אחרות באיחוד. "על מערכת היחסים להיות כוללת, על אף שחשוב כמובן לנהל מערכת יחסים הדוקה עם צרפת", אמרו גורמים במפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU).

צרפת וגרמניה, כזכור, עמדו בחזית אחת ומשותפת כנגד הפלישה האמריקנית לעירק. נראה גם כי השתיים חוששות מהצטרפותן של מדינות נוספות לאיחוד. צרפת מצטיירת כמובילת המתנגדות לצירוף טורקיה לאיחוד האירופי.

ראש ממשלת צרפת, ז'אן-פייר רפארן, צוטט ב"לה-מונד" הצרפתי כשאמר כי "אם אירופה של ה-25 תיכשל, עם מה תישאר צרפת" ואת שר החוץ הצרפתי, דומיניק דה וילפן, כשאמר כי ההתקרבות של צרפת לגרמניה היא למעשה "ההימור היחיד שבו אנו לא יכולים להפסיד".