אוניברסיטת בר אילן מעניקה תארי דוקטורט לשם כבוד לאישים שתרמו למדע, למחקר ולחברה בארץ ובעולם. התארים ניתנים במסגרת חגיגות יובל לאוניברסיטה.
להלן רשימת מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד:
- אהוד מנור ז"ל (ישראל) - מענקי הזמר העברי, שהלך לעולמו באפריל האחרון והטביע חותם בל-יימחה על החברה הישראלית; שירו האחרון הפך להמנון אוניברסיטת בר-אילן לרגל יובל להיווסדה.
"התואר יוענק לך כאות הוקרה והערכה רבה על פעילותך הפורה והברוכה בתחום הזמר העברי" נאמר בין היתר בפנייתו של נשיא האוניברסיטה פרופ' משה קוה לאהוד מנור ז"ל.
- חוזה מריה אסנאר (ספרד) - ראש ממשלת ספרד לשעבר (1996-2004); הצליח להפוך את ארצו למדינה מתקדמת, מצליחה כלכלית, וליברלית, המושכת אליה המוני מבקרים; אסנאר שרד ניסיון התנקשות שיזמה מחתרת אט"א והכריז על מלחמת חורמה בטרור הפנימי בארצו; בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר, יצא אסנאר כנגד הטרור העולמי ואף הצטרף לארה"ב במלחמתה בעירק. כיום הוא משמש כמומחה בנושא מנהיגות עולמית באוניברסיטת ג'ורג'טאון, וושינגטון.
- ד"ר ריצ'רד אקסל (ארה"ב) - חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2004, אשר הקדיש שנים רבות לחקר חוש הריח האנושי; אקסל ושותפיו הציגו, לראשונה, תיאור מדויק של פעולת ההרחה האנושית. פריצת הדרך המדעית המיוחסת לו הייתה הצגה מפורטת של תהליך ההרחה במעין "מפה טופוגרפית" המאפשרת לעקוב במדויק אחר מסלולם של תאי עצב בודדים מן הקולטנים שבאף ועד למרכזי ההרחה במוחם של בעלי חיים.
בנימוקי ועדת הפרס נאמר, בין היתר, כי הפרס מוענק לפרופ' ריצ'רד אקסל "בעבור תגליותיו בהבנת חוש הריח האנושי, מבנה המנגנונים המולקולאריים, התאיים והעצביים שמאפשרים למוחנו לפענח את ניחוחות היקום, ובעבור תרומתו הרבה לשיפור איכות החיים של האנושות".
- צבי בר (ישראל) - ראש עירית רמת-גן מזה 16 שנים; סייע רבות לפיתוח שטחו של קמפוס אוניברסיטת בר-אילן הממוקמת בעירו; יזם פרויקטים חברתיים משותפים לעירייה ולאוניברסיטה.
"כראש עיריית רמת-גן תרם צבי בר רבות להתפתחות קמפוס אוניברסיטת בר-אילן. הוא מלווה את תהליך צמיחתה של האוניברסיטה מאז ראשית כהונתו, במאבק מתמיד אל מול רשויות מקומיות אחרות על הבטחת שטחו הפיזי של הקמפוס והעברתו לתחום השיפוט של עירו. כמו כן, דואג בר לשיתוף פעולה הדוק בין אוניברסיטת בר-אילן לעיריית רמת-גן באמצעות קיום סדנאות לימוד במגמות המדעיות של בתי הספר התיכוניים, הרצאות פתוחות לתושבי רמת-גן, הקמת מכון מחקר ומוזיאון לארכיאולוגיה בתחומי העיר ועוד", אמר פרופ' קוה בנימוקים לבחירתו.
- דוד גריידל (בריטניה) - בן למשפחת גריידל האנגלית, המפורסמת במפעלי הצדקה שיזמה בקהילות היהודיות בארץ ובעולם. מר דוד גריידל הוא מומחה למקרקעין. בשנים האחרונות מעורב גריידל בקידום שיטת הלמידה מרחוק, המאפשרת לתלמידי בתי-ספר תיכוניים יהודיים ברחבי תבל לצפות - בזמן אמת - בשיעוריהם של מרצים בולטים באוניברסיטה.
"אגף גריידל" עתיד להיות מוקם לכבודה של המשפחה בבית הרב יעקובוביץ לחקר הפילוסופיה, המוסר ומחשבת ישראל, המוקם בקמפוס הצפוני של האוניברסיטה.
בנימוקי ועדת הפרס נאמר בין היתר כי מר גריידל מתמיד במסורת של צדקה, חסד ונתינה לקהילה, שעוברת במשפחתו זה שנים רבות, וכי הלהט הציוני ואהבת העם היהודי מדריך אותו לתמוך בנדיבות במוסדות חינוכיים, רפואיים, קהילתיים וציבוריים בבריטניה ובמדינת ישראל.
- סמואל גוורץ (קנדה) - דמות מוכרת בעולם העסקים הקנדי; תורם בעקביות למוסדות הקהילה היהודית במונטריאול ולאוניברסיטת בר-אילן; ייסד, יחד עם אחותו, הפרופ' דפנה יזרעאלי ז"ל, חוקרת מובילה במחלקה לסוציו' ואנתרופולוגיה בבר-אילן ו את המרכז לחקר המגדר ע"ש רחל ו.י.ל. גבוורץ. פרופ' יזרעאלי כיהנה בזמנו כיושבת-ראש שדולת הנשים בישראל וכיועצת ראש הממשלה למעמד האישה.
- אלכסנדר דאונר (אוסטרליה) - שר החוץ של אוסטרליה; נחשב לאחד הפוליטיקאים הדומיננטיים והפעילים בעולם; מקדיש את פעילותו הציבורית למיגור הטרור והאנטישמיות בעולם. ועדת הפרס: "הפרס ניתן כהוקרה על פעילותו הענפה בזירה הבינלאומית, טיפוח הקשרים בין אוסטרליה לישראל ועל התייצבותו לימינה של ישראל במאבקה בטרור".
דאונר נחשב לפרו-ישראלי מובהק בממשלת אוסטרליה, ובביקוריו בארץ בשנים האחרונות התקבל באהדה רבה. הוא מאמין נחרץ בזכותה של ישראל לחיות בגבולות מוכרים ובטוחים ומגלה הבנה לצורכי הביטחון של המדינה ולמאבקה הנחרץ בטרור. לדבריו: "לא ייתכן שערבים חודרים לישראל והורגים בכוונה תחילה אנשים חפים מפשע. אסור שזה יהיה מקובל בזירה הבינלאומית".
בדצמבר 2002 נחנך בטקס רשמי ארגון לקידום קשרי תרבות בין אוסטרליה וישראל על-ידי שר החוץ האוסטרלי ושר החוץ הישראלי דאז, בנימין פוטין, באמצעות שידור לווין. בנוסף לכך, ידוע אלכסנדר דאונר בקשריו החמים עם הקהילה היהודית באוסטרליה, ויוצא נגד תופעות אנטישמיות ליהודי אוסטרליה. במהלך ביקורו בישראל בינואר 2004 נטע עץ ברמת-גן לזכר הרוגי אסון המכביה בשנת 1997.
- פרופ' אלן דרשוביץ (ארה"ב) - פרופסור למשפטים באוניברסיטת הארווארד; מגדולי המשפטנים בעולם; מוכר כמגן ללא חת על חירויות היסוד של הפרט ועל ערכים של הגינות וצדק, ונלחם בטרור העולמי.
- הרב ישראל מאיר לאו שליט"א- רבה הראשי של ישראל לשעבר וכיום רבה הראשי של העיר תל-אביב; זכה ביום העצמאות האחרון בפרס ישראל על תרומתו לחברה ולמדינה; הרב לאו מרצה בפני ציבור המרצים, העובדים, הסטודנטים וחברי אגודת הידידים של בר-אילן, ובפקולטה למדעי היהדות פועלת קתדרה ל'מנהיגות בעתות מצוקה' ע"ש אביו - הרב משה חיים-לאו זצ"ל. קתדרה זו, מבקשת לקדם את המחקר וההוראה שעניינם דפוסי המנהיגות בקהילות יהודיות שונות לאורך ההיסטוריה.
נשיא אוני' בר-אילן, פרופ' משה קוה מסר כי ההחלטה נעשתה "מתוך הערכה מרובה לסגולותיו המעוררות ההשראה של הרב לאו כרב וכמנהיג ציבור, למאמציו לקירוב לבבות בין כל חלקי האומה, ולהיותו שותף בהגשמת מטרותיה החינוכיות והמדעיות של האוניברסיטה. הרב לאו הוא סמל ומופת לכוחות ההישרדות של העם היהודי".
- בני לנדא- לשעבר מנכ"ל חברת 'אינדיגו'; וכיום היועץ אסטרטגי ליו"ר חברת H.P העולמית, נמנה על ראשי התעשייה הישראלית והבין-לאומית; הקים את "מרכז לנדא לשוויון הזדמנויות באמצעות חינוך" באוניברסיטת בר-אילן, המעניק מלגות לסטודנטים מערי פיתוח, לבני מיעוטים ולעולים חדשים הלומדים באוניברסיטה, וכן מעניק תקציבים לפרויקט "קדם עתידים" של צה"ל בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן.
מטרתו של הפרויקט היא לקדם תלמידים מוכשרים תושבי הפריפריה כבר מכיתה ח' על מנת שיעמדו בהצלחה בתנאי הקבלה ללימודים אקדמיים בתחומי המדע השונים.
נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה, מסר כי ההחלטה נעשתה "מתוך הערכה להישגיו הבולטים בתחומי התעשייה והמסחר בזירה הבינלאומית, על יכולתו להתמודד בצורה מרשימה עם האתגרים המורכבים שמולידה החברה הטכנולוגית המתקדמת בימינו, ועל תמיכתו החשובה והנדיבה בקידומם של סטודנטים בפריפריה, יהודים וערבים כאחד".
- קונרד מוריס (אנגליה) - תעשיין ויזם, מן הגדולים בבריטניה; נחשב זה שנים רבות לאחד האישים הפעילים ורבי ההשפעה בקרב יהדות בריטניה; מיוזמי הקמתה של לשכת המסחר ישראל-בריטניה; מילא תפקיד מרכזי בייסודה של אגודת ידידי בר-אילן בבריטניה ומאז 1999 הוא מכהן כיושב הראש שלה.
בנוסף לכך הוא נחשב כחבר דומיננטי בחבר הנאמנים של האוניברסיטה. בשנים האחרונות הוא לוקח חלק מרכזי בייסודו של בית הרב יעקובוביץ לחקר הפילוסופיה, המוסר ומחשבת ישראל, על שם לורד עמנואל יעקובוביץ - רבה הראשי של בריטניה.
אוניברסיטת בר-אילן החליטה להעניק את התואר למר מוריס על מחויבותו למען ציון וירושלים, על מאמציו הבלתי נלאים לחיזוק החינוך היהודי ולהבטחת ההמשכיות היהודית בבריטניה ובישראל, ועל תמיכתו בהתפתחותה של אוניברסיטה.
- ישראל פלדמן (מקסיקו) - איש עסקים בולט בתעשיית הפלדה במקסיקו; יזם את הסכם הסחר החופשי בין ישראל ומקסיקו; תורם זה שנים רבות למוסדות ציבור רבים בישראל ובאוניברסיטת בר-אילן; ביניהם מרכז הקונגרסים ע"ש הוריו, השוכן בטבורו של הקמפוס ומשמש כאכסניה לפעילות מוסדותיה העליונים של אוניברסיטת בר-אילן.
- ברברה קורט (ארה"ב) - מנהלת חברת 'אימפריאל טוי'; הגב' קורט ובעלה, פרד קורט ז"ל, הקדישו את חיים לפעילות פילנתרופית למען ארגונים יהודיים ולהנצחת קרבנות השואה; ומשפחת קורט תרמה רבות ממרצה וכספה לפיתוח מרכזי מחקר באוני' בר-אילן;
לפני שמונה שנים ייסדו השניים את קרן המלגות לפוסט-דוקטורנטים סין-ישראל, בכל תחומי המחקר. הקרן סייעה בקידום המחקר המדעי המשותף לחוקרים ישראלים וסינים, ובהידוק יחסי סין-ישראל; משפחת קורט תרמה את עלות הקמתו של הבניין ללימודי שפות שעתיד להיחנך ביוני הקרוב.
אוניברסיטת בר-אילן החליטה להעניק לגברת קורט את תואר הכבוד, כהכרת תודה על רגישותה החברתית, מסירותה המתמשכת למען מטרות יהודיות והומניטריות בארה"ב ובישראל, ועל מאמציה הרבים לגשר בין תרבויות שונות.
- טדי קולק- ראש העירייה המיתולוגי של ירושלים (28 שנים!); פעיל ציוני מילדות, אשר בעת מלחמת העולם השנייה סייע בהצלת אלפי יהודים ממחנות ריכוז, ארגן עליית יהודים מאירופה; הוא זכה בפרס ישראל לשנת תשמ"ח על תרומתו הברוכה לחברה ולמדינה.
- אלי רייפמן- מנכ"ל ומייסד חברת אמבלייז, מראשי תעשיית ההיי-טק בישראל, מרצה בהתנדבות בביה"ס למנהל עסקים אשר תרם רבות לפיתוחו של ביה"ס להנדסה באוניברסיטת בר-אילן. רייפמן וחברת "אמבלייז" מסייעים לעשרות חברות ישראליות לגייס כספים בבורסה האנגלית ותורמים רבות לשימורה של תעשיית ההיי-טק בישראל ולצמיחתה.
נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה, מסר כי ההחלטה נעשתה, "מתוך הערכה להישגיו המרשימים כיזם וכמנהל מצטיין בתחום טכנולוגיית העילית בישראל ובעולם, וכן על תרומתו הרבה להתפתחותה האקדמית והפיזית של אוניברסיטת בר-אילן ולקידום החינוך בארץ".
צילום: הרב לאו, רבה הראשי של ת"א
צילום: מנור, שירו הפך להימנון האוני'
צילום: טדי קולק, ראש עיר מיתולוגי
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה