אוניברסיטת בר-אילן חוגגת יובל להיווסדה

בימים אלו מציינת אוניברסיטת בר-אילן, על 75 אלף בוגריה ו-30 אלף הסטודנטים הלומדים בה, 50 שנים להקמתה. בשבוע הקרוב תיערך באוניברסיטה שורת אירועים חגיגיים בהשתתפות אורחים נכבדים מהארץ ומהעולם, שיציגו את הישגיה ופועלה של האוניברסיטה וישקפו את אופייה הייחודי.

ביום ב' (6.6.05) ייחלו אירועים לציון יובל לאוניברסיטה. למחרת (7.6.05) ייערך טקס הענקת תארי דוקטור לשם כבוד
במעמד ראש הממשלה, אריאל שרון. מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד הם: אהוד מנור ז"ל, אלי רייפמן, אלכסנדר דאונר, פרופ' אלן דרשוביץ, בני לנדא, הגב' ברברה קורט, דוד גריידל, חוזה מריה אסנאר, טדי קולק, הרב ישראל מאיר לאו, ישראל פלדמן, סמואל גוורץ, צבי בר, קונרד מוריס, פרופ' ריצ'ארד אקסל.

כ-180 דוקטורנטים, מכל מחלקות האוניברסיטה, צפויים לקבל את תואר הדוקטור בשנת היובל לאוניברסיטה. להלן חלק קטן מנושאי העבודות שייזכו את כותביהם בתואר:

פחד ממוות: הבדלים בין נשים וגברים - ד"ר שרון שטרית, המח' לפסיכולוגיה; שפת העבריינים בכלא ובשיקום - ד"ר תמי יאיר, המח' ללשון עברית ולשונות שמיות; זיהוי ילדים מחוננים על-ידי מדדי אינטיליגנציה רגשית - ד"ר אפרת בנג'ו, ביה"ס לחינוך; העדפות צרכנים לרפואה מונעת - ד"ר נאוה הרצברג, ביה"ס למנע"ס; רבנים בפוליטיקה: מהנחייה מרוחקת למעורבות פעילה - ד"ר אליאב טאוב, המח' למדעי מדינה; הרקע הלשוני לשפת העיתונות החרדית - ד"ר פנינה סלע, המח' ללשון עברית ולשונות שמיות;

זהות פמיניסטית בשירת נשים עברית - ד"ר יעל רוטנברג, המחלקה לספרות עם ישראל; פיתוח חומרים מפרישי אינסולין כתרופות לסכרת - ד"ר ויקטוריה נחום, המח' לכימיה; דמיון ושוני בין-דוריים בתרבות הפוליטית הישראלית - ד"ר שלמה אגוז, המחלקה למדעי המדינה; היבטים התנהגותיים למסחר במניות על-ידי משקיעים פרטיים - ד"ר איתי גלילי, ביה"ס למנע"ס; פערי שכר בין המינים בישראל - ד"ר אסנת ישראלי, המח' לכלכלה; שינויים בהשכלה הגבוהה בישראל - ד"ר עליזה פסלר, ביה"ס לחינוך; אפקטיביות אכיפת דיני המס בישראל - ד"ר חיים גבאי, הפקולטה למשפטים ורבים נוספים...

אוניברסיטת בר אילן הינה האוניברסיטה השנייה בישראל. היא קמה בשנת 1955, והחלו ללמוד בה 56 סטודנטים. הוקמה על-ידי קבוצת אקדמאים דתיים לאומיים מארה"ב שהצליחה, בתחילת שנות ה-50 להלהיב רבים אחר הרעיון של הקמת מכללה שתאחד תלמוד תורה עם הוראת מקצועות החול. בראשם עמד פרופ' פנחס חורגין, ששימש אז כנשיא המזרחי באמריקה, וראה בהקמת מוסד אוניברסיטאי המשלב תורה עם דרך-ארץ זכות ומצווה.

השם - בר-אילן נבחר על שמו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין), שהיה נשיא 'תנועת המזרחי' העולמי ומראשי הקרן הקיימת לישראל והסוכנות היהודית, שנפטר שנים אחדות קודם להקמת האוניברסיטה
.

בר אילן - כיום

נשיא האוניברסיטה כיום הוא פרופ' משה קווה. פרופ' קוה משמש נשיא מאז 1996. הוא פיסיקאי בעל מוניטין בין-לאומי, ומנהיג יהודי בולט בקהילה היהודית העולמית. רקטור האוניברסיטה הוא פרופ' יוסף ישורון, אשר משמש בתפקיד מאז 2002. הוא פיזיקאי בעל מוניטין בין-לאומי אשר פרסם למעלה מ-200 מאמרים מדעיים.

בקמפוס המרכזי של האוניברסיטה ברמת גן ובחמש המכללות האזוריות שהיא מפעילה, לומדים למעלה מ-31,000 סטודנטים מכל קצוות הקשת החברתית. עד שנת 2010 יוכפל שטחה של האוניברסיטה, עם השלמת ההרחבה של הקמפוס המרכזי על פני 300 דונם.

אוניברסיטת בר-אילן נמנית עם מוסדות ההשכלה הגדולים בארץ ושואפת לשלב מסורת מסורת יהודית עם טכנולוגיות ומחקרים מודרניים. בר-אילן פועלת להנחיל את יסודות המורשת היהודית לכל תלמידיה תוך מתן השכלה אקדמית מעולה, ועושה בתוך כך לגישור הפער בין דתיים לחילוניים.

למעלה מ-50 אוניברסיטאות חשובות בעולם חתמו על הסכמים לשיתוף-פעולה אקדמי עם בר-אילן. מאז הקמתה, רשמה חברת המחקר והפיתוח של בר-אילן כ-70 "משפחות" של פטנטים ופרויקטים של מדע שימושי.

ההתבססותה האקדמית של אוניברסיטת בר-אילן הצמיחה חוקרים, פקולטות, מחלקות, מכונים ומרכזים מדעיים וחברתיים העומדים כיום בחזית המדע בישראל ובעולם. בהם:

המרכז לחומרים מתקדמים וננו-טכנולוגיה: ננו-טכנולוגיה היא תחום העוסק ביכולת לנצל את חלקי החומר הפיזיקלי או הכימי ולבצע פעולות בקנה-מידה מולקולרי. המרכז קיים כבר כ-8 שנים ומפעיל 17 קבוצות מחקר בראשות אנשי מחקר בכירים, מהמחלקות לפיזיקה וכימיה, העובדים יחד עם 150 דוקטורנטים וסטודנטים בוגרי תארים מתקדמים.

בין החידושים שיצאו מכתליו (חלקם פטנטים עולמיים רשומים): תרופות המנווטות עצמן ליעדן; גרביים שאינן מסריחות; ציפוי רגיש של שתלים רפואיים ועוד.

מרכז גונדה לחקר המוח: המרכז מוקדש כולו למחקרים רב-תחומיים בחקר המוח, והוא הראשון והיחיד מסוגו בישראל. הוא פתח את שעריו בשנת 2003 וכבר הפך למוקד אקדמי תוסס ויוקרתי. מאחורי הקמתו עמדה תפיסה אינטגרטיבית, על פיה יש לשלב תחומי מחקר רבים בכדי להבין את המוח. לרשותם עומדות 27 מעבדות, ביניהן מעבדות לניורוביולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי המחשב, פיזיקה וחישוב עצבי.

מרכז רקמן לקידום מעמד האישה בישראל: 'המרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן', בפקולטה למשפטים, הוקם מתוך רצון להשפיע על מעמד האישה בחברה הישראלית, באמצעות קידום ידע, מחקר ופעילות מעשית. בראשו עומדת ד"ר רות הלפרין-קדרי, מומחית בדיני משפחה.

המרכז עורך ומפרסם ניירות עמדה בנושאים הנוגעים לנשים בישראל ומעמדן, מפרסם פסקי דין רבניים, ועוסק במעקב חקיקה שוטף ובקידום חקיקה בענייני נשים. כמו כן, המרכז אוסף ומעבד מידע ונתונים בכל תחומי החיים של הנשים בישראל. חומרים אלו גם משמשים כבסיס להכנת הדו"ח הרשמי של מדינת ישראל לאו"ם בנושא האמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה (CEDAW).

המרכז תומך ושותף פעיל במאבק למען העגונות ומסורבות הגט, ומממן המרכז את ייצוגן המשפטי של נשים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה; עורך קורסי יזמות עסקית לנשים ועוד.

מרכז בייקר לחקר קשיי התפתחות של תינוקות וילדים בגיל הרך: מרכז פועל במטרה לקדם ילדים עם קשיי התפתחות ובעליי צרכים מיוחדים, וכדי לאפשר למשפחותיהם לחיות חיים מספקים ומלאים. מדי יום מגיעים למרכז בייקר ילדים בעלי תסמונת דאון, אוטיזם, בעיות תקשורת ועוד, ורוכשים כלים לשיפור יכולתם ללמוד ולהשתלב בסביבתם.

מרכז רפפורט לחקר התבוללות ולחיזוק החיוניות היהודית:
המרכז עוסק בחקר הסיבות הגורמות להתבוללות יהודית בעולם ובפיתוח כלים למניעתה. אנשי המרכז, ובראשם פרופ' צבי זוהר, הגיעו למסקנה כי התבוללות אינה תופעת טבע, אלא החלטה אנושית.
אנשי המרכז משקיעים את מאמציהם באיתור אותם ליקויים ובפיתוח פרויקטים למציאת פתרונות ודרכי התמודדות עם האתגרים איתם מתמודדת היהדות העולמית המודרנית.

מרכז רפפורט מפרסם סדרת ניירות-עמדה מחקריים, הנכתבים על ידי טובי החוקרים בתחומים השונים, אשר מסכמים ממצאים מקוריים ורבי-עניין מחקרי עולמי על סוגיות רחבות בתחומי ההתבוללות והזהות היהודית.

התוכנית הבין-תחומית ביהדות זמננו: התוכנית מבקשת להעמיק את ידיעותיהם של סטודנטים לתארים מתקדמים - בהיסטוריה יהודית, במחשבה מדינית, בחינוך, בדמוגרפיה, בסוציולוגיה, בפילוסופיה, באמנות ובתקשורת.

בראש התוכנית עומדת פרופ' ג'ודי באומל, אשר הקדישה את מאמציה, בשנים האחרונות, למחקר מקיף אודות דמויותיהם של גיבורים יהודים שפעלו במאה העשרים ולאחר הקמתה של מדינת ישראל - לוחמים כגון אורי אילן, חיילות שנפלו במלחמת השחרור, רבנים שהלכו אל מותם עם קהילותיהם בתקופת השואה, ילדים ששרדו את התופת הנאצית ומנהיגים ציוניים שפעלו בארצות הברית.

צילום: פרופ' משה קוה

צילום: שילוב של יהדות וטכנולוגיה

צילום: בר-אילן