הסקרים בהולנד חוזים דחיית החוקה האירופית

סקרים בהולנד מצביעים על מגמה שלילית בעמדת הציבור כלפי החוקה האירופית. מחר צפויים ההולנדים להצביע והסקרים צופים פערים גדולים יותר מאלה אשר נוצרו בין התומכים והמתנגדים לחוקה בצרפת. כזכור, דחתה צרפת את החוקה האירופית במשאל עם. בעקבות זאת, התפטר ראש הממשלה (ג', 31.5.05).

25 המדינות החברות באיחוד האירופי צפויות להיפגש בעוד כשבועיים. דחיית החוקה גם על-ידי הולנד תהווה מעין תבוסה לראש הממשלה, ז'אן פיטר בלקנד אך לא צפויה התפטרותו כפי שאירע בצרפת.

שני סקרים שפורסמו אמש (ב') מצביעים על 60% נגד החוקה, ומראים התנגדות גדולה יותר מאשר שהיתה בצרפת, אשר הצביעה 55% נגד ו-45% בעד. הפערים יכולים להיות אף גדולים יותר אם התומכים בחוקה יחליטו כי המאבק מיותר וידירו רגליהם מהקלפיות. ה"לא" הצרפתי ככל הנראה ישפיע על התוצאות.

באחד מנאומיו האחרונים אמר ראש הממשלה ההולנדי, כי הולנד צריכה להישאר מרכזית בכל הנוגע לקבלת ההחלטות באירופה. אם ההולנדים יחליטו להצביע "לא", "לא תהיה זו החלטה שלנו בשאלה כיצד אירופה צריכה להמשיך, אלא החלטה בלעדינו".

המתנגדים לחוקה האירופית חוששים ככל הנראה מאיבוד עצמאותה של הולנד בנושאים כגון המתת חסד ומריחואנה, השמרנים מודאגים משליטתם במדיניות ההגירה. "הממשלה חשיבה בצורה שגויה תחושות אנטי-אירופית", אמר אנליסט אירופי בראיון לרדיו. "היא החלה את הקמפיין מאוחר מדי. כשגילו שאירופה אינה נושא פופולרי למכור, הם החלו להסס". מפלגות באופוזיציה קראו למצביעים להתמקד בנושאים החשובים. "זה כבר לא פחם או פלדה, זה בית משוגעים וטרור", אמר מנהיג האופוזיציה.

אוסטריה, הונגריה, איטליה, גרמניה, יוון, ליתואניה, סלובקיה, סלובניה וספרד כבר אישררו את החוקה, ומנהיגים באירופה אמרו כי התהליך ימשיך למרות החלטתה של צרפת. הדחייה הצרפתית את החוקה גרמה לירידה באירו מול הדולר, אשר נמשכה גם היום.

על ההצבעה בהולנד עוקבים בקפידה בבריטניה, שם חשים אפילו יותר אנטגוניזם כלפי החוקה, מאשר בצרפת או בהולנד. ראש הממשלה, טוני בלייר, אמר כי מוקדם מדי לדעת האם בריטניה תקיים משאל עם בנושא החוקה כמתוכנן.

מנהיגים באיחוד האירופי, אשר חתמו על החוקה באוקטובר, טענו כי היא תייעל תהליכים וקבלת החלטות ותשפר את האחריות הדמוקרטית. היא גם תיצור נשיא לאיחוד ושר חוץ, אשר יאפשרו לגוש לדבר בקול אחיד.

החוקה, שהתקבלה לאחר 28 חודשי דיון, מגדירה לראשונה את תפקידי הנשיא ושר החוץ האירופיים שיצטרפו לפרלמנט ולבית המשפט העליון. החוקה מתווה את חלוקת הסמכויות בין האיחוד לממשלות הלאומיות, את הזכויות שעליהן מגן האיחוד, ואת אופן פעולתו של האיחוד ומוסדותיו.