הוארך תוקפו של צו השולל איחוד משפחות פלשתיניות

הוארך החוק המונע איחוד משפחות

ברוב של 38 תומכים ו-9 מתנגדים האריכה מליאת הכנסת, בשלושה חודשים, את תוקפו של צו "חוק האזרחות והכניסה לישראל". החוק מונע איחוד משפחות פלשתיניות בתוככי ישראל. הוא התקבל בלחצה של הממשלה, בראשות אריאל שרון, וזאת כדי למנוע מעשרות אלפי פלשתינים להגיע לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.

חוק האזרחות בישראל הוא החוק הקובע מהם התנאים לקבלת אזרחות במדינת ישראל. כיוון שהמדינה מוגדרת כמדינת לאום יהודית, אשר אחת ממטרותיה היא לשמור על רוב יהודי במדינה, מעדיפה ישראל את את שיטת דין הדם [קרי, האזרחות עוברת בירושה מהורים לילדיהם, בלי קשר למקום הלידה] כשיטה לרכישת אזרחות.

יו"ר האופוזיציה, ח"כ גדעון סער, אמר במליאה: "הרוב המוצק שהיה היום במליאת הכנסת מעיד על הנחישות לשמור על ביטחונה של ישראל ואופיה כמדינה יהודית".

תקנות שעת חירום הוארכו בשנה

הכנסת אישרה הארכת תקנות שעת חירום, ברוב של 25 תומכים ו-8 מתנגדים אישרה (יום ב', 30.5.05). ההחלטה התקבלה בהמלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת ההחוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בהסתמך על הוראת סעיף 38 לחוק יסוד.

יו"ר האופוזיציה, ח"כ גדעון סער, אמר: "המצב המשפטי והביטחוני השורר במדינה מחייבים הארכת מצב החירום. התנגדות האופוזיציה להארכת המצב היא קנטרנית ובלתי עניינית".

התקנות מתירות לשלטון לנקוט צעדים שונים מטעמי ביטחון, בהם: מעצר מינהלי, הגבלת התנועה, החרמת רכוש, הוצאת ארגון מחוץ לחוק, סגירת עיתון, עוצר, גירוש מהארץ, איסור כינוסים ועוד. תקנות אלה מסמיכות את הממשלה ושריה לבצע את כל אלה ללא משפט, כאשר הסמכות לביצוע התקנות היא בעיקר בידי הרמטכ"ל ומפקדי הצבא.

תקנות ההגנה לשעת חירום, 1945, נקבעו על-ידי הבריטים ששלטו בארץ בזמן המנדט, והן לא בוטלו עד היום. מטרת התקנות היתה לאפשר לממשלה להבטיח את ביטחון הציבור, להשליט סדר ציבורי ולמנוע התקוממות או מרד, וכדי לקיים את האספקה והשירותים ההכרחיים לציבור. התקנות הונהגו כדי להתמודד עם מצב החירום והמלחמה ששרר עם הקמת המדינה.

עם זאת, גם תקנות אלה מנוגדות לעקרונות חוקי היסוד. עד כה ביטלה הכנסת סעיף אחד מן התקנות, ובמקביל תיקנה סעיף נוסף, העוסק במעצר מינהלי ובגירוש מן הארץ. עם זאת, הממשלה ממעטת בהפעלת סמכותה על-פי התקנות ומפעילה ריסון עצמי בהפעלתן.