12% מהאנשים בגילאי 21 ומעלה המתגוררים בקהילה סבלו אי פעם בחייהם מסימפטומים של לפחות אחת מהפרעות הרגש או הפרעות החרדה. כך עולה (יום ב', 30.5.05) מסקר בריאות לאומי שנערך ביוזמת משרד הבריאות על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין השנים 2004-2003.
מנתוני הסקר עולה, כי 6.9% מהנשים סבלו מהפרעות רגש לעומת 4.1% מהגברים. שכיחות הפרעות חרדה בקרב נשים היתה 4.7% לעומת 3.1% אצל הגברים.
עוד עולה, כי שכיחות הפרעות הרגש והחרדה היתה גבוהה יותר בקרב אנשים ללא בני זוג, בהשוואה לאנשים שהיו נשואים, וגבוהה יותר ככל שרמת ההשכלה היתה נמוכה יותר.
מהממצאים עולה, כי 8.5% מהאנשים בגילאי 21 ומעלה דיווחו שבתקופה מסויימת בחייהם הם סבלו מסימפטומים של מחלת הדיכאון.
אחוז זה דומה לאחוז האנשים שדיווחו, כי אובחנו אי פעם כחולים במחלות כרוניות שכיחות כגון: מחלת לב (8.7%) או סוכרת (8.1%) ויותר מכפול מאחוז אלה שדיווחו שחלו אי פעם מסרטן (3.4%). אומדן מספר האנשים שסבלו אי פעם מסימפטומים של הפרעות רגש או חרדה הוא קרוב לחצי מליון (12% מבני 21 ומעלה).
שכיחות הפרעות נפשיות
8% (כ-322,000) מהאנשים בגילאי 21 ומעלה דיווחו, כי ב-12 החודשים שקדמו לריאיון היו להם סימפטומים של לפחות אחת מהפרעות הרגש או החרדה. לעומת זאת, 5.5% סבלו לפחות מהפרעת רגש אחת, כאשר רובם סבלו מדיכאון בדרגה כלשהי (4.5% מהאוכלוסייה). 0.5% מהבוגרים סבלו מהפרעה אפקטיבית דו-קוטבית ו-1% סבלו מדיסתמיה.
מממצאי הסקר עולה, כי קבוצת הפרעות החרדה היתה שכיחה פחות - 3.9% מהבוגרים סבלו מהפרעת חרדה כלשהי, כאשר השכיחה ביותר היתה החרדה המוכללת (2.2%), אחריה פאניקה (0.8%), הפרעת דחק פוסט-טראומטי (0.7%) ואגורפוביה (0.4%).
פונים או לא פונים לטיפול?
24% מהמרואיינים שדיווחו כי הם סובלים מסימפטומים של הפרעת רגש/חרדה בשנה האחרונה, ביקרו לפחות פעם אחת אצל איש מקצוע בבריאות הנפש, רופא משפחה או רופא אחר, לצורך קבלת טיפול.
לעומת זאת, רק 4% מהסובלים מהפרעות אלה פנו לעזרה בשנה האחרונה לאנשי דת, למטפלים אלטרנטיביים או מטפלים אחרים בלבד.
20% מהאנשים בגילאי 21 ומעלה ציינו, כי הם פנו "אי פעם" לעזרה של אנשי מקצוע או אחרים בבעיות נפשיות או רגשיות כמו לחצים נפשיים, עצבים, מצב רוח רע, בעיות שתייה או בעיות סמים.
יצוין, כי הפנייה לעזרה שכיחה מעט יותר בקרב נשים (22%) מאשר בקרב גברים (18%). אחוז הפונים לעזרה "אי פעם" היה גבוה יותר בקרב בני 21-64 (21%) לעומת בני 65 ומעלה (14%), וגבוה יותר בקרב יהודים (22%) בהשוואה לערבים (7%).
שימוש בתרופות מרשם לבעיות רגשיות
8% מהמרואיינים ציינו, כי הם נטלו במהלך 12 החודשים שקדמו לריאיון תרופות מרשם לבעיות רגשיות, בעיות בריכוז, במרץ, בשינה, או לצורך התמודדות עם מצבי לחץ.
גם פה ניתן למצוא אחוז גבוה יותר בקרב הנשים - 10% מהנשים ציינו כי הן נוטלות תרופות מרשם לעומת 6% מהגברים. ככל שעולה הגיל משתמשים יותר בתרופות - 4% מהמרואיינים בגילאי 21-44 נטלו תרופות לבעיות שינה לעומת 22% בקרב גילאי 65+.
עוד עולה, כי השימוש בתרופות מרשם לבעיות רגשיות היה גבוה יותר בקרב יהודים (9%) בהשוואה לערבים (3%) וגבוה יותר בקרב ילידי אירופה-אמריקה (12%) וברית המועצות לשעבר (14%) מאשר בקרב ילידי אפריקה, אסיה או ישראל (3%-7%). כמו-כן נמצא, כי השימוש בתרופות אלה שכיח יותר בקרב גרושים ואלמנים מאשר בקרב נשואים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה