"מדוע לא תספק המדינה מיטה לכל אסיר?"

מדוע שהמדינה לא תספק מיטה לכל אסיר?

כך שאל אתמול (ה', 26.5.05) את המדינה בג"צ שהוציא צו על תנאי בעתירתן של האגודה לזכויות האזרח ושל עמותת רופאים לזכויות אדם והורה לה לענות על השאלה בתוך 60 ימים. העתירה הוגשה לפני כשנה לאחר שהתברר כי מדי לילה מאוד אסירים ברחבי הארץ נאלצים ללון מדי לילה על הרצפה בתנאי צפיפות קשים ביותר.

את העתירה הגיש עו"ד דורי ספיבק מהתוכנית לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח.

הרכב השופטים שהוציא אתמול את הצו - פרוקצ'יה, לוי וג'ובראן ציין כי תשובת המדינה לעתירה אינה מספקת וכי יש צורך בקביעת לוח זמנים ברור ומחייב, שבסופו יזכו כל האסירים בישראל ללון על מיטות. השופטת פרוקצ'יה העומדת בראש ההרכב הציעה טווח זמן של שנה לצורך פתרון הבעייה, אך בא כוח המדינה, עו"ד ענר הלמן, סירב להתחייב לכך, והשופטים החליטו להוציא צו על תנאי.

ואכן, כבר ב-1 ביוני 2004 נכנס לתוקפו צו מוחלט, שהוצא על-ידי בג"צ שנה קודם לכן במסגרת עתירה אחרת, שהגיש עו"ד ספיבק בשם עמותת רופאים לזכויות אדם, ואשר אוסר להלין עצירים על הרצפה. בעתירה הנוכחית מתבקש בית המשפט לצעוד את הצעד הנוסף ולדאוג "למימוש זכותם החוקתית של כל האסירים ללון על מיטה".

עו"ד ספיבק מציין בפתח העתירה, כי המדינה כבר הצהירה בפני בג"צ, שהיא מכירה בכך, שזכותו של כל אסיר למיטה ללון עליה הינה זכות אדם חוקתית, הנגזרת ישירות מהזכות החוקתית לכבוד.

ספיבק מדגיש בעתירה, כי לתנאי הצפיפות הקשים בבתי הכלא ולפרקטיקה של הלנת אסירים ללא מיטה יש השלכות בריאותיות, נפשיות והתנהגותיות חמורות ביותר.

חיזוק לטענות אלה מתקבל הן מדבריה של נציבת שב"ס לשעבר, אורית אדטו, המובאים בעתירה, והן בחוות דעת של מומחה בפסיכיאטריה, ד"ר זאב וינר, המצורפת אליה ומתבססת על מחקרים שונים העוסקים בבריאותם הנפשית של כלואים. על-פי חוות דעת זו, תנאי כליאה קשים במיוחד, לרבות צפיפות והיעדר פרטיות, עלולים לגרום החמרה משמעותית בסיכון, הגבוה בלאו הכי, של אסירים לתחלואה נפשית, עד כדי סכנה להתאבדות ולהתפתחות של תסמונות נפשיות, כרוניות בחלקן, הגורמות להפרעה תפקודית קשה.

(בג"ץ 4634/04)