הערב הגדול של ליברפול ב-21 השנים האחרונות היה גם אחד הערבים הגדולים ביותר של הכדורגל מאז ומעולם. בתום משחק גמר מרתק, אחרי קאמבק של שלושה שערים, ליברפול הניפה בפעם החמישית בתולדותיה את גביע האלופות, ואנגליה כמרקחה (יום ד', 25.5.05).
האיש הגדול של האדומים, סטיבן ג'רארד, לא ידע מה לעשות עם כל האושר הזה: "זה הלילה הכי גדול והכי מאושר בחיים שלי. בפיגור של 3:0 הייתי בטוח שזה הולך להסתיים עם הרבה בכי אבל עשינו את הבלתי ייאמן".
מיד לאחר המשחק נשאל ג'רארד אם יישאר בקבוצה בעונה הבאה, אחרי שכבר הביע בעבר רצון לעזוב למועדון 'מפואר' יותר: "אדבר עם היו"ר ריק פרי ועם רפא בניטז. אני שמח ומאושר במועדון, לא יודע עדיין מה יהיה אבל זה נראה טוב - איך אני יכול לעזוב עכשיו?"
"אני פשוט שמח"
"אני פשוט שמח", הוסיף הקפטן המאושר, "לאחר ההפסד בגמר גביע הליגה לצ'לסי, מספר אנשים הטילו ספק במחוייבות שלי ולכן אני מאוד שמח עם ההופעה שלי ועם זה שהרמתי את הגביע".
המנג'ר המנצח, רפא בניטז, זכה בתואר אירופי שני ברציפות אחרי שלקח עם ולנסיה את גביע אופ"א בעונה שעברה. בעונתו הראשונה במועדון מהמרסיסייד, עם המון ציפיות אבל גם הרבה עבודה, כבר הגיע בניטז לפסגת הכדורגל.
המאמן הנרגש לא מצא מילים בסיום: "יש לי בעיה גדולה. אני לא מצליח למצוא מילים שיתארו איך אני מרגיש. במחצית ידעתי שצריך לשנות מספר דברים. קשה מאוד לחזור למשחק אחרי שער בדקה הראשונה אבל עשינו זאת".
בניטז הוסיף: "לא לשכוח שאיבדנו גם את הארי קיואל אבל השחקנים האמינו בעצמם וניצחו. סטיבן ג'רארד הוא האיש המרכזי שלנו, יש לו בדיוק את המנטליות שאנחנו רוצים כאן". על עתידו במועדון אמר בניטז: "אני לא יודע מה יקרה איתו בהמשך, כרגע יש לו חוזה לשנתיים".
השוער הציל שער בטוח
אחד מגיבורי הניצחון, השוער הפולני יז'י דודק, הציל שער בטוח של שבצ'נקו 2 דקות לפני תום ההארכה ועצר שני פנדלים תוך שהוא משתמש בטכניקה העתיקה של שוער ליברפול המיתולוגי, ברוס גרובלאר - נפנוף בידיים וברגליים לפני הבעיטות שמוציא את שחקני היריבה משיווי משקל.
דודק סיפר בסיום: "ג'יימי קראגר ניגש אליי ואמר לי 'תזכור, גרובלאר הוציא אותם מריכוז תמיד, תעשה את אותו הדבר'. זה מה שניסיתי לעשות. ידעתי שאם אני אעצור פנדל בהתחלה - מילאן ייכנסו ללחץ. זה בדיוק מה שקרה וזה עזר לנו לבעוט את הבעיטות שלנו עם ביטחון".
המגן הנהדר של האדומים, ג'יימי קראגר, שנתן משחק הירואי, הוסיף: "אחד המשחקים הגדולים ביותר בכל הזמנים. ידענו במחצית מה אנחנו צריכים לעשות ואחרי ששמנו את השער הראשון זה היה נראה כאילו מילאן לא במשחק". הבלם סמי היפיה היה בעננים: "ההצלה המדהימה של דודק והפנדלים, דקות מאוחר יותר, הביאו לנו את הגביע. הוא גיבור היום. בהתחלה מילאן עלתה ל-0:3 וכולם חשבו שהמשחק גמור. לא ויתרנו ובסוף עשינו זאת. זה היה קאמבק מדהים, מהרגע שהבקענו את השער הראשון היה לנו סיכוי".
בצד המילאנזי, הפנים של השחקנים אמרו הכל. חלקם בכו, חלקם סתם בהו באוויר. המאמן האיטלקי, קרלו אנצ'לוטי, דווקא ניסה להחמיא לקבוצתו: "אני חושב ששיחקנו מצוין. לא הגיע לנו להפסיד אבל אנחנו חייבים להשלים עם זה. אנחנו מאוד עצובים על ההפסד, אבל הפסדנו בצורה מכובדת ואנחנו יכולים להיות גאים בעצמינו".
קפטן מילאן: אחת האכזבות הגדולות
קפטן מילאן, פאולו מאלדיני, היה המום בסיום: "זה מאוד מוזר וקשה להסביר. זו אכזבה ענקית. היו לי כמובן לא מעט אכזבות בקריירה הארוכה שלי, אבל זו ללא ספק אחת הגדולות שבהן. בכל מקרה, אנחנו יוצאים מהמשחק הזה עם ראש מורם ועלינו לקבל את התוצאה, אפילו שהיא אכזרית וקשה עבורנו".
הרנן קרספו, שכבש צמד נהדר במשחק, נשמע שבור: "נתנו מחצית ראשונה גדולה אבל זה לא הספיק. ליברפול מצאו את הכוחות לחזור ואנחנו נתנו להם. אני עדיין לא מאמין שהפסדנו את הגביע הזה".
אנדריי שבצ'נקו, ללא ספק הגיבור הטראגי של המשחק, שהחמיץ מצב בטוח בדקה ה-118 וגם פנדל מכריע, אמר בסוף: "איפשרנו לליברפול לחזור למשחק תוך 10 דקות. אנחנו פשוט פראיירים. בפנדלים זה הרבה עניין של מזל ולא ניחשנו נכון...".
סגן נשיא מילאן, אדריאנו גליאני, ניסה לסכם את העונה של המועדון בצורה חיובית: "אפילו אם סיימנו במקום השני בליגת האלופות ובליגה האיטלקית, אי אפשר לומר שזו היתה עונה רעה שלנו. ראיתי במשחק הזה מילאן גדולה, למרות שש הדקות בהן ספגנו שלושה שערים. בהארכה שיחקנו בכדי לנצח, בעוד שליברפול שיחקה בצורה הגנתית ורק חיכתה לפנדלים - היינו חסרי מזל".
ואפילו דייגו מראדונה, שנכח במשחק, היה המום מהקאמבק של ליברפול: "אפילו נבחרת ברזיל הגדולה של 1970 לא יכולה היתה לחזור מפיגור של 3:0 מול מילאן כפי שליברפול עשתה במשחק הזה. אבל זה קרה. כבר ראיתי קאמבקים נהדרים בכדורגל אבל מעולם לא מול קבוצה אדירה כמו מילאן של העונה. שבצ'נקו עוד יכול היה להכריע את המשחק בהארכה, אבל דודק היה פשוט מצוין".


תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה