ספר חדש עוסק ב"קידוש השם": נשק יום הדין

"הימצאות כלי-נשק בידיהם של אנשים נואשים, שהפינוי משטחי יהודה, שומרון וחבל עזה מתפרש בעיניהם כקריסת עולמם האידיאולוגי, עלולה להיות הרת אסון לכל המעורבים בדבר". כך מתריע פרופסור אבי גרוס מן המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, המתמחה בתופעת קידוש השם לדורותיה. הריאיון מתפרסם בגיליונו החדש של עיתון האוניברסיטה, 'אבג', הרואה אור בימים אלה.

ספר פרי עטו העוסק בתופעת "קידוש השם",`Struggling with Tradition - eservations about Active Martyrdom in the Middle Ages` (ובעברית: 'היאבקות עם המסורת: הסתייגויות מקידוש השם אקטיבי בימי-הביניים), יצא לאור בימים אלה. הספר עוסק בוויכוח הפנימי בחברה היהודית בנוגע לדפוס-התנהגות שנעשה מקובל במיוחד בקהילות אשכנז: התאבדות קולקטיבית על קידוש השם, הכוללת אף שחיטת נשים וילדים.

הטענה העיקרית של הספר היא, שאף-על-פי שתופעה זו נעשתה נוהג מקובל שעליו חינכו דורות רבים, מעולם לא היה לגביה קונסנזוס, מסיבות הלכתיות וגם מסיבות רגשיות. עם זאת, מאחר והרבה אנשים בעלי תעצומות נפש שמו קץ לחייהם במו ידיהם בגבורה, כדי שלא למות בידי האויבים או כדי למנוע המרות דת, הביקורת כלפי תופעה זו כמעט לא הועלתה על הכתב, ויש ללמוד עליה מקריאה "בין השורות".

הנוהג הזה, שתחילתו במסע-הצלב הראשון (תתנ"ו – 1096) בגרמניה, עבר מן העולם ככל הנראה בסוף המאה ה-15. המקור ששימש לו כמודל היה כנראה סיפור מצדה, שהגיע לאשכנז באמצעות 'ספר יוסיפון', יצירה של יהודי איטלקי מן המאה ה-10. סיפור מצדה עלול לשמש כמודל לחיקוי גם בימינו אלה, מתריע פרופ' גרוס: "אידיאולוגיה במשבר, כמו זו של פלגים ימניים קיצוניים, מזינה אלימות. זה היה הרקע לרצח יצחק רבין ז"ל ולעוד אירועים אלימים. כאשר לאלימות אין מוצא, לפעמים היא פונה כלפי פנים".

בשנים האחרונות היינו עדים לאלימות המופנית כלפי פנים בדרך של התאבדויות קולקטיביות של כיתות שונות בעולם שהיו במצבי לחץ וייאוש. אך איננו צריכים להרחיק את עדותנו ולייבא דוגמאות מעבר לים: בימי פינוי סיני התבצרו באחד המקלטים בימית אחד- עשר צעירים וצעירות מתנועת 'כך'. מנהיגם איים בהתאבדות אם החיילים יפרצו פנימה. היו בידיהם נשק, רעל ורשימות התאבדות מוכנות. לאחר שמונה ימים הובא למקום הרב מאיר כהנא על-ידי ראש הממשלה דאז, מנחם בגין המנוח, והלה שיכנע אותם שהתאבדויות לא ימנעו את הנסיגה.

"מעבר למוכנות הפסיכולוגית", אומר פרופ' גרוס, "יש להניח שלנגד עיניהם של חברי הכיתות הקיצוניות ירצדו דוגמאות של גבורה יהודית עתיקת-יומין שהתבטאה בהתאבדויות, מה גם שפלגים אלה משתמשים בטרמינולוגיה של קידוש השם. רצוי לתת את הדעת על כך, ויפה שעה אחת קודם".