השיפור הפיננסי במשקי בית לא הקיף כל שכבות האוכלוסייה

האיתנות הפיננסית של משקי הבית
השנה נרשם שיפור באיתנות הפיננסית של משקי הבית, שהתבטא בירידה של נטל האשראי, בגידול הצריכה ובעצירת מגמת הירידה של שיעור החיסכון. ואולם, השיפור, פרי העלייה בשכר הריאלי ובתעסוקה, לא הקיף את כל שכבות האוכלוסייה.
נטל האשראי (האשראי הבנקאי לאנשים פרטיים ביחס להכנסה הפנויה), שהוא אינדיקטור לכושר הפירעון של משקי הבית, ירד השנה ב-1.5 נקודות אחוז, לאחר שאשתקד נעצרה מגמת עלייתו. למרות שיפור זה, רמתו מאז שנת 2001, כ-70%, עדיין גבוהה במונחים היסטוריים (דיאגרמה ב'-19), ולכן מבטאת כושר פירעון נמוך.
נטל האשראי ירד למרות גידול ריאלי של כחצי אחוז באשראי, וזאת בזכות עלייה של 4.8% בהכנסה הפנויה. ההכנסה הפנויה לנפש גדלה השנה ב-2.8%, לעומת 2.5% אשתקד, לאחר ירידה חריפה בת 6.6% ב-2002. בכך חזרה ההכנסה לנפש לרמה של 1999 ו-2000. עם זאת, גידול ההכנסה הפנויה השנה, ובעקבותיו גם השיפור בנטל האשראי, לא הקיף את כל שכבות האוכלוסייה. כך, למשל, גדלו הכנסות המועסקים, הודות לעליית השכר הריאלי, ואילו הכנסות הבלתי מועסקים ירדו, בעטיו של צמצום תשלומי ההעברה. נוסף על כך, גידול השכר בענפים הסחירים היה גבוה מזה של העובדים בענפים הלא-סחירים. ביטוי להבדלים בין שכבות האוכלוסייה בגידול ההכנסות נמצא בנתוני משקל החוב הבעייתי בסך האשראי הבנקאי לאנשים פרטיים: משקל זה נותר השנה ללא שינוי, למרות גידול ההכנסה הפנויה והירידה של שיעורי הריבית במשק. זאת ועוד, משקלו של החוב הבעייתי באשראי לדיור, שהוא כשני שלישים מהאשראי לאנשים פרטיים, המשיך לגדול, תוך גידול של עומק הפיגור בפירעונותיו (דיאגרמה ב'-20).
הצריכה הפרטית גדלה השנה בשיעור של 5.3%, לעומת 1.2% בכל אחת מהשנתיים הקודמות (שמשמעותם ירידה בצריכה הפרטית לנפש) - בעיקר בשל גידול ההכנסה הפנויה. עם זאת, חלק ניכר מגידול הצריכה לא הופנה לביקושים מקומיים, ולכן גם תרומתו להתאוששות המגזר העסקי ולהגברת איתנותו הפיננסית הייתה צנועה.
השיפור באיתנות הפיננסית של משקי הבית מוצא את ביטויו גם בעצירת מגמת הירידה בשיעור החיסכון הפרטי מתוך ההכנסה הפנויה בשנתיים האחרונות (דיאגרמה ב'-21). חזרה לשיעור חסכון גבוה תאפשר למנוע עלייה בנטל האשראי של משקי הבית בתקופה של שפל וירידה בהכנסה הפנויה בעתיד, ולכן תחזק את היציבות הפיננסית. על כך ניתן ללמוד, למשל, מבחינה של ההתפתחויות במחזור העסקים האחרון (דיאגרמות ב'-19, ב'-21 ו-ב'-22): שיעור החסכון היה במגמת עליה עד לפני תקופת השפל והירידה בהכנסה הפנויה. נראה כי זה איפשר למשקי הבית להחליק תצרוכת בתקופת הירידה בהכנסה הפנויה לא על ידי הגדלת האשראי, אלא על ידי הפחתת שיעור החיסכון, וכך נטל האשראי לא עלה. המשמעות היא שהחיסכון, אשר נועד להחליק תצרוכת עקב תנודות בהכנסה, שימש גם לבלימת עלייה בנטל האשראי בעת השפל האחרון, ובכך תרם לביסוס היציבות הפיננסית.