יו"ר הכנסת: ההינתקות תגרום שכנס הקיץ יהיה חם וקשה

מושב הקיץ של הכנסת יעמוד בצל יישום תוכנית ההינתקות ויו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין כבר מעריך כנס קיץ קשה.

"ההינתקות תגרום לכך שמושב הקיץ לא יהיה שקט. צפוי לנו קיץ חם למרות שהכנסת סיימה את תפקידה בכל הקשור להינתקות. אישרנו כבר את הנסיגה, העברנו את חוק פינוי פיצוי, דחינו את חוק משאל עם. לכאורה עברנו כבר את כל השלבים והמאבק כעת הוא מחוץ לכנסת", אמר במסיבת עיתונאים שקיים.

מלחמת האופוזיציה תמשיך להתרכז בהפלת הממשלה בהצעות אי אמון. לדברי ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, "הכנסת היא זירת התגוששות, אך עברה תקופת הגימיקים הפרלמנטרים. אם נשיג 61 ח"כים שמעוניינים לעצור אותו - נפילו באי אמון", אמר.

חברי הכנסת הנמנים על קבוצת המורדים בליכוד [כ-13 במספר] לא מתכוונים להקל ראש. ישיבה ראשונה בה יקבעו את המשך פעילותיהם המשותפת לנוכח יישום ההינתקות תתקיים היום (ב', בשעה 13:00). בישיבה ידונו בהצעת חוק לסיפוח גושי ההתנחלויות הגדולים ותקבע המדיניות להצבעות אי אמון.

מליאת הכנסת תדון היום (ב') בשלוש הצעות אי אמון שהגישו ארבע סיעות האופוזיציה: סיעת שינוי הגישה הצעת אי אמון בשל התנהלות הממשלה; סיעות האיחוד הלאומי והמפד"ל הגישו הצעת אי אמון בשל מצבם הקשה של השכבות החלשות והנזקקים בעקבות המדיניות הכלכלית וסיעת ש"ס הגישה אי אמון בשל "המצב הכלכלי-חברתי הקשה הנובע מהתנהלות שגויה של הממשלה ומאישור תקציב חסר חמלה".

ראש הממשלה לא ישא נאום מדיני

בפתח הכנס פרץ עימות ראשון בין יו"ר הכנסת לראש הממשלה, אריאל שרון, בעקבות החלטת שרון שלא למסור הודעה מדינית במליאת הכנסת. על אף שאין הדבר קבוע בחוק וגם המסורת אינה מחייבת, [ראש ממשלה חייב לשאת נאום מדיני רק אחת לשנה - לאחר שמחת תורה - בכנס החורף, ר.נ.ה], יו"ר הכנסת רואה בכך "מרי" אישי כנגדו.

"ראש הממשלה מתייחס לכנסת כפי שהוא מתייחס ליו"ר הכנסת. טוב היה עושה אם היה פותח את כנס הקיץ בנאום. הסבר אחר יכול להיות ששרון אולי מעדיף להימנע מעימותים. ראש הממשלה כנראה מבקש למנוע כמה שאפשר את הצורך שלו להתעמת עם הכנסת בנושאי ההינתקות", דברי ריבלין.

ח"כ אריה אלדד אמר בתגובה, "אני לא מתפלא. כשהוא מגיע לכנסת הוא קורא הודעות כתובות וממהר לשוב למקומו. הדבר העיקרי שיכול היה לחדש, אם היה עושה ביושר הערכת מצב לגבי עוצמת ההתנגדות ההולכת וגוברת. אם היה בא ושוטח את הסבריו מדוע, למרות ההתנגדות הגוברת, הוא דבק בעמדתו להוביל את העם לקרע העמוק ביותר".

"ראש הממשלה לא חייב לעמוד בדיבורו שלו התחייב לעמוד ולקבל את משאל המתפקדים לליכוד, הוא לא חייב כלום עד לרגע שיהיה חייב דין וחשבון. בסוף יעצרו אותו. בסוף העם יגידו לו עד כאן. יש דרכים של מיעוט, או ציבור ענק שבא בדרכים דמוקרטית ואומר: עד כאן. מדובר במרי אזרחי - זהו חלק מהכלי במשטר דמוקרטי. היה אפשר להתחמק ולהימנע מזה, אך כאשר רה"מ מצפצף על הכלים הנהוגים הוא יצטרף להתעמת מול מרי אזרחי. לא סתם נאמר עליו שהוא לא עוצר באדום".

היחיד שגונן עם ראש הממשלה היה יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און. לדבריו, "בפעמים הקודמות ששרון ניסה לומר את דברו לא נתנו לו להשלים משפט, פתאום רוצים לשמוע אותו. אלדד לא ממש מתכוון למה שהוא אומר. אם היו באמת מעוניינים לשמוע אותו לא היו מגישים לפני כשבועיים אי אמון בממשלה, זה סוג של ניגוח כזה ולרה"מ יש דברים טובים יותר לעסוק בהם, מאשר לשמוע את קריאות הביניים של זה או אחר. אני בוודאי יכול לקבל את הנחת העבודה הזו. שלב הדיבורים הסתיים וצריך לעבור לשלב הביצוע".