רוזנבלום: הגישו נגדי "כתב סחיטה"

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התקיים היום (יום א', 15.5.05) בתביעתם של שני עובדים מהפיליפינים נגד פנינה רוזנבלום בגין תנאי העסקה לא נאותים.

רוזנבלום המיוצגת על-ידי עורך דינה דוד מנע, הציגה את טענות ההגנה שלה. לדבריה, "כתב ההגנה הוגש מוקדם, לנוכח מחול השדים וציד המכשפות המתנהל סביבה בתקשורת".

בכתב ההגנה מכחישה רוזנבלום את הטענות וטוענת לפגיעה בצנעת הפרט ולניסיון סחיטה מצד העובדים שלה באמצעות חשיפה תקשורתית. על-פי כתב ההגנה, טענות התובעים בדבר אי קבלת חופשות ודמי כיס, עבודה מאומצת סביב השעון וכן הלאה, הן טענות שאינן מבוססות, ובידיה הוכחות לכך.

היא מציינת, כי העסיקה את העובדים באמצעות חברת כוח אדם ושכרם שולם על-פי חוק יחד עם תוספות, מתנות בחגים הפיליפינים, מתנת חתונה גדולה ועוד. מעבר לשכר החודשי ולדמי הכיס, זכו עובדיה של רוזנבלום, כך על-פי כתב ההגנה, לתנאים מצוינים יותר משל כל עובד זר אחר במדינה, הם קיבלו יחידת דיור גדולה, חיבור לטלויזיה בכבלים, מתקן של מים מינרליים, דוד חשמלי, טלסל חופשי לרכישות של מזון ושתיה, מזגן בחדר, מכונת כביסה, מיבש כביסה ועוד.

עו"ד דוד מנע המייצג את רוזנבלום אמר: "זוהי תביעה קנטרנית, חסרת כל בסיס עובדתי ו/או משפטי שהוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. על התביעה שמעה הנתבעת לראשונה מהתקשורת וכל הטענות המופיעות בה הן עורבא פרח. אין ספק כי אם לא היה מדובר בגברת רוזנבלום שהיא אשת עסקים, פוליטיקאית ודמות ידועה ביותר במדינת ישראל, כלל לא הייתה מוגשת התביעה, שכל טענותיה מופרכות".

הפרשה החלה לאחר ששני העובדים הזרים שהועסקו בביתה של פנינה רוזנבלום נעצרו על-ידי משטרת ההגירה מאחר ושהו בארץ באורח בלתי חוקי. השניים הגישו נגדה תביעה משפטית בגין אי תשלום פיצויים. לדבריהם הם זכאים לתשלום של 180 אלף שקלים עבור פיטורין, שעות נוספות וימי חופשה.

בתביעה שהגישו השניים, ארנל מרקו ואימלדה לאניו, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הם טוענים, באמצעות עו"ד חיים אורן, כי עבדו יחד בביתה של רוזנבלום במשך שנתיים, עד מאי 2005, כשהם מטפלים בילדיה הקטנים ובמשק הבית, לרבות בגינה ובבריכת השחייה. לדבריהם שכרם היה 1,600 דולר לחודש לשניהם, בצירוף דמי כיס.

לטענתם, לאורך כל תקופת עבודתם שולם להם שכרם בלבד. לא שולם להם פדיון חופשה או הבראה וגם לא תשלום על שעות נוספות שהם עבדו בכל יום. במקביל, הם טענו, חופשת המנוחה השבועית שקיבלו היתה קצרה מזו הקבועה בחוק. עורך דינם הוסיף כי מחובתה של רוזנבלום, כמעבידה, היתה לדאוג לאשרת עבודה בת תוקף אך לא עשתה זאת.