קיבוץ ארז: מסוף הגבול שיוקם בשטחנו הוא קומפלקס אזרחי

קיבוץ ארז הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, עתירה נגד משרד הביטחון והוועדה למיתקנים ביטחוניים - מחוז דרום. בעתירה מתבקש ביהמ"ש לקבוע, כי מסוף הגבול החדש אותו מתעתד משרד הביטחון להקים, במסגרת תוכנית ההינתקות, בשטחו של הקיבוץ, הוא אינו מתקן ביטחוני אלא קומפלקס אזרחי, שיוחזק על-ידי גורמים אזרחיים. העתירה המנהלית הוגשה ביום 4.5.05, באמצעות ב"כ עוה"ד גלי פלד-שבתאי, ממשרד עורכי הדין חגי שבתאי, שפירא ושות'.

העתירה עניינה מסוף הגבול החדש, שמתעתד משרד הבטחון להקים, במסגרת תכנית ההינתקות, על שטח של 257 דונם, ממקרקעין שהוחכרו בחוזה חכירה לדורות לקיבוץ ארז, על-ידי מינהל מקרקעי ישראל.

במסגרת העתירה, נתבקש ביהמ"ש להצהיר, כי מסוף הגבול אינו מתקן ביטחוני, כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, אלא קומפלקס אזרחי, שיוחזק על-ידי גורמים אזרחיים, שיבחרו, כולם או חלקם, באמצעות מכרז.

לטענת הקיבוץ, מדובר בקומפלקס שלא נועד לשמש למטרה ביטחונית אלא למעבר בין שתי יישויות מדינתיות. הקומפלקס עתיד להיות פתוח לציבור הרחב ולכלול תחנת רכבת, מגרשי חניה, מתקני שינוע ואחסון ושירותים אחרים. לטענת הקיבוץ, גם אם בתוך השטח יש אלמנטים ביטחוניים, הרי שאין בהם כדי להביא להגדרת המקרקעין כולם כמתקן ביטחוני. וכך בעתירה: "עצם קיום בידוק ביטחוני או חשש מפגיעה אינם הופכים שטח או מבנה למיתקן ביטחוני. שכן, אם בכך הדברים אמורים, הרי כל מסעדה או קניון המגנים על עצמם מפני פיגועים והעורכים בידוק ביטחוני בכניסה ייחשבו כמתקן ביטחוני".

הקיבוץ טוען, כי יש שוני בין הטעם הגלוי של ההיתר להקמת הקומפלקס, שהינו "ביטחון המדינה", לבין הטעם הנסתר, שהינו הוצאת שטחים מידי הקיבוץ למטרת הקמת קומפלקס אזרחי, הכולל אלמנטים מסחריים.

הקיבוץ מבקש מביהמ"ש להצהיר, כי ההיתר להקמת מתקן ביטחוני, שניתן על-ידי הועדה למיתקנים ביטחוניים הינו בלתי חוקי ובטל. נטען, כי מאחר ואין מדובר במתקן ביטחוני, אזי לא היתה לוועדה כל סמכות לדון בבקשת משרד הביטחון ולתת היתר. בהקשר זה מציין הקיבוץ, שהחלטות מוסדות התכנון בעבר, כאשר דנו בהקמת מעברי גבול ומסופים, התקבלו בהליך תכנוני רגיל ותקין, הכולל מתן אפשרות לנוגעים בדבר להגיש התנגדות, ולא באמצעות הוועדה למתקנים ביטחוניים.

כמו כן נטען, כי בהליך המינהלי שהתנהל בפני הוועדה חלו פגמים מהותיים שבגינם ההחלטה בטלה. לטענת הקיבוץ, הוועדה לא אספה את כל הנתונים הרלוונטים בטרם מתן ההחלטה, לא נתנה כל מידע לקיבוץ בעניין הבקשה, לא הזמינה את הקיבוץ להשמיע את דברו בפניה ולא הזמינה את יו"ר הועדה לשמירה על קרקע חקלאית בפניה לפני קבלת ההחלטה, וזאת על אף שמדובר בקרקע חקלאית.

עוד בעתירה, נטען כי השטח של 257 דונם בגינו הוצא ההיתר, עולה בעשרות מונים על גודל השטח הנדרש לצורך הקמת מתקן ביטחוני. לעניין זה, מפנה העתירה למתקני בידוק ביטחוני דומים בנמל אשדוד, בנמל חיפה ובמעבר המתוכנן בג'למי, בהם משתרעים מתקני הבידוק הביטחוני על כ-25 דונם בלבד.

לטענת הקיבוץ, החלטתו של משרד הביטחון לפעול בדרך המיוחדת של הוצאת ההיתר על-ידי הועדה למיתקנים ביטחוניים והחלטתה של הוועדה לדון בבקשתו של משרד הביטחון ולתת את ההיתר, הינן, בלתי סבירות ובלתי מידתיות, ועל כן בטלות. לפיכך, ביהמ"ש התבקש להוציא צו, המונע ממשרד הביטחון לפעול על-פי ההיתר, ובכלל זה לפרסם או לדון במכרזים להפעלת מתקנים שונים במסוף.

בד בבד עם הגשת העתירה, הגיש קיבוץ ארז לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, תביעה כנגד מינהל מקרקעי ישראל, במסגרתה התבקש ביהמ"ש להצהיר, כי המינהל לא היה רשאי לבטל את זכויות החכירה של קיבוץ ארז במקרקעין האמורים וכן התבקש, להוציא צו מניעה, לפיו יושאר השטח במסגרת קרקעותיו של הקיבוץ וצו שימנע מהמינהל לפרסם או לדון במכרזים להפעלת מתקנים שונים במסוף.