הגט שקיבל ברק

לאה רבין כועסת על ראש הממשלה אהוד ברק. במערכת הבחירות ב-1999 היא עשתה למענו נפשות, בזכות הבחירה בו לראשות הממשלה. היא הגדירה את ברק כממשיכו של יצחק רבין ז"ל, ומכוח זאת גרמה לזרימת קולות מתנדנדים אליו.

אלא שמאז שנבחר ברק, עוקבת לאה רבין אחר מעשיו בדאגה המהולה באכזבה. ברק, התברר לה, אינו דבק בדרך אוסלו. "ברק אינו ממשיכו של יצחק", אמרה לי השבוע, והוסיפה: "ברק מסמל את ההתנגדות לאוסלו. הוא מסביר את זה פילוסופית ואינטלקטואלית. בממשלה של יצחק הוא נמנע אז מהצבעה. לא דיברתי איתו, החרמתי אותו איזה שישה שבועות". ועוד: "כשאומרים לי שאוסלו זה רעיון גרוע, אף אחד לא צריף להתפלא שזה מקומם".

השבועות האחרונים גרמו לגט כריתות מצד רבין, בעקבות דבריו של ברק בקמפ דיוויד: "הוא אמר שהוא ממשיכם של בן-גוריון ובגין, כאשר הוא צריך בסך הכל להמשיך את הסכם אוסלו". גריעת שמו של יצחק היה מבחינת לאה רבין 'הקש ששבר את גב הגמל'.

לדברי לאה רבין, בשיחות שקיימה עם ברק "הוא טען, שאסור לנו לבצע נסיגה שלישית, שהיא עלולה להשאיר אותנו בלי נכסים לקראת פתרון הקבע. אסור לנו להישאר ללא נכסים". "על-מה היה מבוסס הסכם אוסלו", היא אומרת: "על בניית תשתית של מערכת יחסים. לא היה פשוט לבנות מערכת יחסים כזו. יצחק בנה איתו מערכת יחסים והאמין לו".

לאה רבין מספרת, כי בשיחה עם ברק אמרה לו: "חשבתי שאתה תשקם את היחסים עם ערפאת. איך אפשר לנהל מו"מ בלי לשקם את היחסים. איך אפשר בלי לדבר אתו. ככה בונים הסכם? עם אדם שאתה לא מאמין בו, וחושד בו?". לגישתה, בשל היחס והמנוכר מצד ברק, ערפאת העלה את רף הדרישות שלו.

"אוסלו היה בנוי על שלבים", היא אומרת: "היו בו חורים, כמו גבינה שוייצרית. החורים היו מלאים באמון, והתפייסות בין יצחק לבין ערפאת. יצחק לא היה נותן לחלוקת ליבה של ירושלים. על בקעת הירדן יצחק מעולם לא דיבר".