האגודה לזכויות האזרח טוענת: חוות הדעת של בית הדין בהאג מחייבת

האגודה לזכויות האזרח הגישה (ה', 5.5.05) לבג"צ את עמדתה המפורטת בעניין גדר ההפרדה וזאת בתגובה לעמדת המדינה בנושא זה ולקראת הדיון בעתירות בעניין הגדר, אשר יתקיים ביום שני הקרוב בהרכב מורחב של תשעה שופטים. כזכור המדובר בעתירות בנושא תוואי הגדר בכפרים בודרוס ושוקבא, אשר בג"צ הורה לצדדים להתייחס בהקשר להן לשאלת תקפותה של חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי.

ואכן, שלא במפתיע בחרה האגודה לתמוך באופן מוחלט בחוות הדין שנתן בית הדין הבינלאומי בהאג ובניגוד לקביעתם של מומחי משפט רבים, כמו גם עמדתה הרשמית של ישראל (כמעט מקיר לקיר) כי המדובר בהמלצה בלבד ותו לא אשר אינה מחייבת אף מדינה בעולם.

למרות זאת כאמור עמדת האגודה על חוות הדעת הינה כי בית הדין הבינלאומי הינו הערכאה השיפוטית הבינלאומית הבכירה ביותר, המשמשת כגוף המוסמך לפרש ולקבוע מהו המשפט הבינלאומי, ומכאן שהקביעות שבחוות דעתו הינן בעלות תוקף מחייב.

האגודה טוענת עוד, כי גם לאחר השינויים, שהוכנסו בתוואי הגדר לאחר פסיקתו של בית הדין הבינלאומי, רובו המוחלט עודנו מצוי מחוץ לגבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל, בשטח המוחזק בידה בתפיסה לוחמתית. לטענת האגודה קביעת בית הדין, כי פעולות לבניית גדר ההפרדה, שמבצעת ישראל בשטחים הכבושים, מהוות הפרה של המשפט הבינלאומי, שווה למעשה לקביעה, כי מדובר בפעולה בלתי חוקית ומחייבת בהתאם.

ישראל, כמדינה המבקשת להקפיד על כיבוד המשפט הבינלאומי וכמי שמבקשת להמשיך ולהיות "חברה לגיטימית" ובעלת זכויות בחברה הבינלאומית, נאמר בעמדת האגודה, מחויבת לכיבוד ולציות לקביעות שבחוות הדעת של בית הדין, בהיותן משקפות, הלכה למעשה, את המשפט הבינלאומי כהווייתו.

האגודה מציינת כי על-פי תוואי הגדר החדש שאושר, כ-9.5% משטח הגדה המערבית יופרדו מיתר שטחי הגדה ויימצאו מערבית לגדר מצב שיביא, לטענתה, לניתוק רבבות חקלאים מאדמותיהם. לטענת האגודה כ-230,000 בני אדם יימצאו ביישובים, המוקפים בגדר משלושה עברים לפחות. כ-220,000 תושביה הערבים של מזרח ירושלים ינותקו משטחי הגדה המערבית, "תוך הפרדתם הכפויה מהחברה, אליה הם שייכים".

עמדת האגודה ממשיכה ומפרטת את "הפגיעות הקשות והנרחבות ברכוש הפרט", ואת "הפגיעות הקשות בחופש התנועה של רבבות תושבים",והכל לטענת האגודה, תוך הפרה בוטה של כללי המשפט הבינלאומי.

נזכיר כי בניגוד לעמדה זו טענה המדינה בתגובה המפורטת שהגישה לבג"צ זאת כי חוות הדעת המייעצת ניתנה ללא הסכמת ישראל וכי בית הדין הבין לאומי אינו יוצר משפט בינלאומי.
"החלטותיו מהוות מקור משני בלבד למשפט הבינלאומי ובידיהן להוות, לכל היותר, ראיה לקיומו של כלל בינלאומי, במקרים המתאימים", כתבה המדינה בתגובתה.

המדינה הוסיפה וטענה כי לכל היותר מדובר "בעצה משפטית" לעצרת הכללית של האו"ם, המבוססת בעיקרה על תשתית עובדתית לקוייה, חסרה ומגמתית שהביאה מזכירות האו"ם בפני בית הדין.

"אין מדובר בהכרעה שיפוטית מחייבת, במחלוקת בין שני צדדים. אין מדובר בפסק דין", הדגישה המדינה בתגובתה והוסיפה "חוות הדעת אינה מחייבת לא רק את ישראל או כל מדינה אחרת, אלא אפילו את העצרת הכללית של האו"ם עצמה שהיא זו "שהזמינה" אותה".