למרות ההבטחות: משרדי הממשלה טרם מצאו פיתרון לסימון המוצרים מיש"ע

חלפו כבר למעלה משלושה חודשים מאז החל האיחוד האירופי לסמן באופן רשמי מוצרים מהשטחים ובעקבות כך לגבות מכס בשיעור של 8% על הסחורה, ועדיין לא נמצא פתרון מניח את הדעת שיפצה את היצואנים על נזקיהם ועל אובדן הרווחים הצפוי שלהם.

בעקבות איומים של האיחוד האירופאי למכס את כלל המוצרים המיוצאים מישראל לאירופה אם לא תיאות ישראל להסכים לסימון המוצרים מהשטחים, ניאות שר התמ"ת וממלא-מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט בשמה של ישראל, באופן תקדימי, לבצע את הסימון "וזאת כדי להציל את היצוא הישראלי".

כזכור, הסכמה זו עוררה עליו את זעמם של היצואנים מהשטחים וכדי להרגיעם בישר להם השר אולמרט כי בדעתו לארגן להם פיצוי הולם, שבמסגרתו תספוג המדינה באמצעות חברת הביטוח הממשלתית ענבל את עלויות המכס על עצמה, על-ידי כך שהיצואנים ישלמו דמי ביטוח סמליים ביותר, וכך בסופו של יום, הבטיחו בתמ"ת, ולקראת כניסת ההסכם לתוקף בראשית חודש פברואר, יישארו המוצרים תחרותיים דיים על-מנת לשרוד בשוק האירופי הקשה.

אולם למרות הבטחות התמ"ת, ואפשר לומר שכצפוי, לא הצליחו משרדי התמ"ת והאוצר להגיע ביניהם להסכמות סופיות עד לפברואר והחוק האכזרי מבחינת היצואנים נכנס לתוקף כשפיצוי אין. מצב זה הוביל לאיום מיידי של המפעלים המייצאים לעזוב לאלתר את יש"ע, על כל המשתמע מכך, כאשר מבירור שערך כתב Nfc עם מנהלי המפעלים עולה כי חלקם כבר שוקלים את העניין באופן מעשי לאור המצב הבלתי נסבל שנוצר, לשיטתם, ולאור התנהלות משרדי הממשלה בעניין. הדברים נאמרו שלא לייחוס וזאת מאחר שהמפעלים חוששים "לצאת בפומבי מהארון" ולנהל מלחמה "חזיתית" נגד משרדי הממשלה, תוך חשש שיזוהו "כמפעלי מתנחלים" והדבר יפגע בהם ובצריכת מוצריהם עוד יותר בארץ ובחו"ל.

כך נוצר מצב מוזר שבעלי העניין הגדולים ביותר לפתור את המשבר למעשה אינם יכולים להפעיל לחץ של ממש בתקשורת ובציבור כדי לשפר את מצבם ולהעיר את "הדובים הממשלתיים" משנתם. כל זאת מבלי להזכיר את ההשלכות הפוליטיות של העניין, ואת הניצחון המוראלי, החשוב מבחינתו, של האיחוד האירופאי על "מפעל ההתנחלות" שעליו הכריז "מלחמת חורמה".

ממשרד התמ"ת נמסר ל-Nfc בתגובה: "המאמצים למתן פתרון ליצואנים המייצרים בשטחים, אשר הינו תואם את המחויבות הבינלאומיות של ישראל, נמשכים, והנושא נמצא בדיון למול גורמים במשרד האוצר. הושגו כל ההסכמות העקרוניות והדיונים מתמקדים באופן יישום הפתרון ושילוב הגורמים המעורבים בהפעלתו".

יש לקוות כי עד ש"הדיונים" הללו, שנמשכים כבר שלושה חודשים מעבר לזמן המקורי באדישות רבתי יסתיימו, יוותרו עדיין מפעלים ביש"ע שיזכו ליהנות מהפיתרון שיושג. בקצב שהעניינים מתנהלים עד כה הדבר כלל לא בטוח.