הסטודנטים מתכוננים לשביתת רעב המונית במחאה על תכנית ההינתקות

קבוצת סטודנטים חילונים, מתכננת להגשים את מאוויהם של כמה חברים במועצת יש"ע, ולפתוח בשביתת רעב המונית במחאה על תוכנית ההינתקות.

הסטודנטים, אשר יפתחו בשביתה ביום רארשון שלאחר יום העצמאות, מהווים הגרעין הראשוני של השובתים שיחל בשביתה. בהמשך צפוייה המחאה להתרחב באופן הדרגתי כאשר יצטרפו אליהם ציבורים נוספים.

בישיבות שהתקיימו לאחרונה במועצת יש"ע, עלתה האפשרות לנקוט בשביתת רעב, אולם ההצעה נפלה בשל כמה חברים שהגדירו אותה "קיצונית". בשביתה זו, מתכוונים השובתים לשהות באוהלים מול משרד ראש הממשלה, שם יארחו שרים, חברי כנסת ואישי ציבור.

שביתת הרעב היא יוזמה משותפת של מועצת יש"ע ושל 'תא כתום', ארגון הסטודנטים המתנגד לעקירה. אלו טוענים כי אחת הבעיות הנובעות היום, בין היתר, בקרב סטודנטים, היא שאלו חסרי ידע בכל הקשור לנושא ההינתקות - כגון, המיקום הגיאוגרפי של גוש קטיף ועוד.

לדברי לירון זיידין, סטודנט לכלכלה ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב, חילוני מבית אלעזרי, שליד רחובות ונמנה בעבר על "נוער מר"צ", "מזמן שכחנו שחיים שם בני אדם. מי שנחשב למלח הארץ, היום הוא אויב הציבור מספר 1, וכל זאת בגלל תוכנית אווילית, שלא עושה בעצם דבר למען קידום הערכים. אמא שלי עלתה ממרוקו, ואבא מרוסיה, הם הגיעו לארץ לא בגלל מגדלי עזריאלי, אלא בגלל ירושלים ושטחי ארץ ישראל והיום לאט לאט ערכים אלו נרמסים"

זיידין, סגן תא כתום באוניברסיטת תל אביב ויו"ר התא הארצי, מסביר כי הבעיה היום אינה בעד/נגד ההינתקות. "אנשים לא יודעים איפה גוש קטיף נמצאת. בא אלי סטודנט, אמר לי 'יופי שמפנים', אמרתי לו אתה יודע איפה זה בכלל, בסוף התברר שהוא התכוון לפינוי ישוב בצפון - הוא לא ידע על מה הוא מדבר - העיקר שיפנו".

אריאל גלבוע, יו"ר 'תא כתום' ארצי וסטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית, חילוני מאריאל מספר ל-Nfc, "שבותי הרעב הם סטודנטים, חילונים ברובם, שלא יכולים לשבת ללמוד כשבחוץ קורים דברים נוראיים. אנו משוכנעים שתוכנית ההינתקות היא טעות היסטורית ואסון בכל קני-מידה ומזמינים את כל התומכים בתוכנית, מראש המשלה ועד אחרון השמאלנים שיבואו להתעמת איתנו בצורה הכי כנה שאפשר. אנו משוכנעים שנוכל להשפיע".

הסטודנטים, מלאי המוטיבציה אף נפגשו עם רופאים ופסיכולוגים כדי לאמוד את מידת הסיבולת שלהם לשביתה הצפויה. לדבריהם, שביתת הרעב תמשך - עד שתהיה השפעה. השפעה לגוף או לנפש, הם נשאלו?, "אנחנו הולכים עם הצעד הזה בלב שלם", השיבו, "אנחנו לא חושבים שבכך נשנשה את החלטת הממשלה, אך כן מקווים שנוכל להגיע ללב העם ולקיים דיון אמיתי בנושא".