שתי גרסאות למגילת השואה

מגילת השואה, טקסט ליטורגי ראשון מסוגו של התמודדות דתית עם השואה, יצא השנה לאור בעברית בהוצאה משותפת של מכון שכטר וכנסת הרבנים העולמית של התנועה הקונסרבטיבית. כמו כן, יצאה לאור השנה גרסה עברית-צרפתית של המגילה, שהופצה בבתי כנסת ליברלים בצרפת ובלגיה. בערב יום השואה תקרא המגילה בבתי כנסת קונסרבטיבים בארץ ובעולם.

היום - יום השואה (ה', 5.5.05), בשעה 12:00 תקרא המגילה בטקס שיתקיים במכון שכטר למדעי היהדות (רח' אברהם גרנות 4, ירושלים). סבינה שבייד תרצה על ספרה: "מלחמה, מלחמה, גבירה נהדרה", המספר את זכרונותיה כילדה בתקופת השואה.

פרופ' דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות בירושלים, מי שיזם את כתיבת המגילה ומעורכיה: "יום השואה בישראל מצויין כיום זיכרון לאומי, אולם הוא חסר כל מימד דתי וליטורגי. משום כך יזמנו כתיבה של טקסט ליטורגי, מגילת השואה, שתיקרא בציבור ביום השואה, כשם שקוראים את מגילת איכה בתשעה באב ואת מגילת אסתר בפורים. אנו מקווים שבעתיד מגילת השואה תנציח את זכרון השואה כמו שסדר ליל פסח מנציח את זכר יציאת מצרים".

מגילת השואה, הכתובה ברוח מגילת איכה התנ"כית, מורכבת משישה פרקים לזכר 6 המיליונים שנספו בשואה. כל פרק במגילה עוסק בנושא אחר: הרקע ההסטורי לשואה, עדות של נוצרי שהתגנב לגטו ורשה המתאר את שראה, מכתב שהותירה אישה יהודיה במחנה העבודה, עדותו של צעיר יהודי שהועסק במחנה השמדה בסילוק הגופות ונאלץ להסיר את שיני הזהב מפיו של אחיו המת, קינה על הנספים בשואה, שארית הפליטה והקמת המדינה. המגילה גם עוסקת בשאלות תיאולוגיות קשות כמו: "האם נודע הדבר במרומים? הכך גזר אל מלא רחמים? זו אומה וזו שכרה? והנה אין קול ואין עונה, רק דממה זעופה".

אחד מהמסרים של המגילה: "אל תתאבלו יותר מדי, אך אל תשקעו בשיכחה של אדישות; אל תניחו לימי החושך שישובו, בכו וגם מחו את הדמעה; אל תמחלו ואל תסלחו, אל תנסו להבין; למדו לחיות ללא מענה: בדמינו חיו!".

החלקים במגילה המתארים את החורבן האנושי והקינה על הנספים בשואה נקראים במנגינת מגילת איכה התנ"כית שנהוג לקרוא בתשעה באב לזכר חורבן בית המקדש. את המגילה כתב פרופ' אביגדור שנאן, פרופ' לספרות עברית באוניברסיטה העברית, בליווי ועדה אקדמית שכללה מומחים מתחומים שונים.