100,000 שקל פיצוי לאשה שפרטיה פורסמו בזדון באתר מין באינטרנט

בית המשפט השלום בפתח תקוה פסק פיצוי בגובה 100,000 שקל, למנהלת בכירה בפלאפון, אשר עובד שפיטרה מצא דרך מקורית לנקום בה: העובד פתח לה תיבה באתר אינטרנט של חובבי סאדו-מאזו, עם שמה ומספר הטלפון הנייד שלה.

נקבע, כי למרות שכבר נקבע לאשה פיצוי של 5,000 שקל, בהליך פלילי שהתנהל נגד העובד לשעבר, על-פי חוק איסור לשון הרע, אין מניעה לפצות אותה גם בהליך האזרחי המתנהל נגדו על-פי אותו החוק.

התובעת שימשה כמנהלת בכירה בחברת פלאפון תקשורת בע"מ. הנתבע עבד בפלאפון תחת פיקוחה ואף פוטר על-ידה, לאחר חקירה שנערכה נגדו בפלאפון בחשד למעשים אסורים.

לאחר פיטוריו, מצא הנתבע כאמור דרך מקורית להעניש את הבוסית לשעבר: הוא גלש באתר אינטרנט העוסק בסאדו-מאזו ופתח באתר תיבה, שבה הקליד את ההודעה הבאה: "דו מינית מחפשת אשה/גבר לדפיקות חלומיות" ובהמשך צירף את שמה ומספר הטלפון שלה.

בעקבות פרסום ההודעה התקשרו אל התובעת אנשים לא מזוהים, על-מנת לשוחח איתה בנוגע לאמור בהודעה ולעניין אותה במפגשים עימם.

התובעת התלוננה במשטרה אודות פרסום ההודעה, ונגד הנתבע הוגש כתב אישום (הליך פלילי מ.ה), בו הואשם בהטרדה באמצעות מתקן בזק, בפגיעה בפרטיות ובהוצאת לשון הרע. הנתבע הודה בפני בימ"ש השלום בראשון לציון, שם התנהל ההליך הפלילי, במה שיוחס לו בכתב האשום והורשע. ביהמ"ש גזר עליו עונש מאסר וכן תשלום פיצוי בסך 5,000 ש"ח לתובעת, על-פי חוק איסור לשון הרע.

לאחר סיום ההליך הפלילי, הגישה התובעת תביעה אזרחית לביהמ"ש, בה היא דורשת לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בסך 100,000 שקל, בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע.

ביהמ"ש דן בשאלה, האם משנפסק פיצוי לנפגע בשל העבירה הפלילית של הוצאת לשון הרע, הוא אינו זכאי לקבל פיצוי בשל העוולה האזרחית. נקבע, כי חוש הצדק מוביל למסקנה, כי פסיקת פיצויים על-פי העבירה אינה שוללת פסיקת פיצויים על-פי העוולה.

ביהמ"ש פסק לטובת התובעת פיצוי בגובה 100,000 שקל, שהוא הסכום המירבי שניתן לפסוק על-פי סעיף 7א(ג) לחוק, המתייחס למצב בו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע.

3873/04 ניתן ביום 19.4.05