לראשונה מאז 1985 - גידול באוכלוסיית הקיבוצים, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המאוגדים ב"שנתון הקיבוצים" לסיכום שנת 2003.
השנתון, אותו ערך וכתב הכלכלן דניאל יפה מאגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, מציג את סיכום הנתונים הרחב ביותר מאז אוחדה בשנת 2000 התנועה הקיבוצית משתי תנועות האם: "התנועה הקיבוצית המאוחדת" ו"הקיבוץ הארצי".
מהנתונים עולה, כי אוכלוסיית הקיבוצים בשנת 2003 מנתה 116,200 נפשות, עלייה של 0.5% לעומת כמות האוכלוסיה ב-2002. פילוח אוכלוסיית הקיבוצים נעשה על בסיס אומדן 259 קיבוצים המהווים 97% מסך הקיבוצים בישראל. על-פי האומדן, 97,944 נפשות היוו אוכלוסיה קבועה ו-18,256 נפשות, אוכלוסייה זמנית.
ירידה באוכלוסיה הקבועה הבוגרת
עוד עולה מהנתונים, כי בין השנים 1997-2003 פחתה כמות האוכלוסיה הקבועה הבוגרת בקיבוצים בכ-3.5% מ-68,766 ל-66,876. כן נרשמת ירידה של 8% במספר החברים והמועמדים לחברות. לעומת זאת, המשיך להתקיים תהליך גידול במספרם של בני קיבוץ הבוחרים להמשיך ולגור בקיבוץ מבלי להגדיר את מעמדם.
הגיל הממוצע של חברי הקיבוץ - 55
57% מאוכלוסיית הקיבוצים הם חברי קיבוץ ומועמדים לחברות. ילדים ונוער הם 37% מכמות האוכלוסיה, חיילים 4%, הורי חברים ואחרים הם 2% מסך האוכלוסיה בקיבוצים. הגיל הממוצע של חברי הקיבוצים הוא כ-55 בעוד שגילם הממוצע של כלל תושבי ישראל הוא כ-52.
2003: יציבות בנתוני ילודה ופטירה בקיבוצים
בשנת 2003 נולדו בקיבוצים 1,659 ילדים בקיבוצים- המשכה של מגמת יציבות בילודה, וזאת לאחר שב-2002 נולדו 1,609 וב-2001 1,548 בלבד. ב-2003 נפטרו 814 נפשות בקיבוצים, קיטון במספר לעומת 2002 בה נפטרו 859 נפשות.
צמצום בכמות העוזבים
מאזן ההגירה הכללי של המגזר הקיבוצי בשנים 1997 עד 2003 הוא שלילי, אך במגמת הפחתה קבועה המלמדת על שינוי מגמה. בשנת 2000 מאזן ההגירה, המחשב את היחס בין עזיבה להצטרפות לקיבוץ, היה - 3004. ב-2001 הוא היה קטן בהרבה -560, ב-2002 עלה ל-650 וב-2003 הגיע לדרגתו הנמוכה ביותר- 245, זאת אומרת צמצום של עזיבת הקיבוצים.
מעט מדי צעירים
מפילוח נתוני אוכלוסיית הקיבוצית ב-2003 עולה כי בגילאים 0-22 היו 30,675 נפשות בקיבוצים. בגילאים 22-40 18,568 נפשות, בין הגילאים 40-60 24,241 נפשות ובין הגילאים 60-99 17,204 נפשות.
בתנועה הקיבוצית מציינים, כי הבעיה הדמוגרפית בקיבוצים מומחשת במשקל הכמותי של קבוצת גיל 22-40. קבוצה זו מהווה כ-60% מקבוצת הילדים ובני הנוער בגילאי 0-22 והיא מציגה את בעיית ההמשכיות הדמוגרפית בקיבוצים. קבוצת הגיל 22-40 קטנה יחסית ומהווה רק 75% מקבוצת בני 40-60, אשר ללא הסדרים פנסיוניים מספקים יאלצו להיתמך על-ידי הצעירים מהם, המעטים מהם במספרם.
קבוצות הגיל 25-45 במגזר הקיבוצי, שהן קבוצות גיל נותנות הטון בהתפרנסות, בניהול, ביזמות ובהמשכיות מהוות 54.3% מסך האוכלוסיה בקיבוצים, מספר נמוך ממשקלן הממוצע (66.1%) של קבוצות הגיל המקבילות באוכלוסיית ישראל. לעומת זאת, ריכוז גילאי הותיקים גבוה (% 45.7) מזה שבאוכלוסיה הכללית (33.9%).
ב-12 קיבוצים מעל 800 נפשות
גודל קיבוץ ממוצע נע בין 300 ל-400 נפשות. בתנועה 105 קיבוצים בהם עד 550 נפשות, 92 קיבוצים עד 300 נפשות, 27 עד 800 נפשות, ב-23 יש עד 100 נפשות וב-12 יש מעל 800 נפשות. כיום, על רקע השינויים באורחות החיים עולה מחדש רעיון "הקהילה הגדולה" המציע גיבוש קהילות בנות כ-1,000 עד 1,500 תושבים, תוך איחוד יכולות ומשאבים בין קיבוצים שכנים, והרחבות קהילתיות של הקיבוצים עצמם.
הכי הרבה קיבוצניקים - בעמק יזרעאל ובעמק חפר
מהנתונים ניתן ללמוד, כי בקיבוצי עמק יזרעאל וקיבוצי עמק חפר, מפילוח פריסה גיאוגרפית של קיבוצים על-פי אזורים ב-2003 מגלים כי האוכלוסיה הקיבוצית הגדולה ביותר מצויה בעמק יזרעאל (17,190), במקום השני קיבוצי "גרנות" (עמק חפר והשרון) 17,136, ובעמקי הירדן ובית שאן 10,637. האזור בו יש הכי מעט קיבוצניקים- בנגב ובערבה 7,816.
אומדני פעילות כלכלית ב-2003
אומדן הפעילות הכלכלית המצרפית של המגזר הקיבוצי בשנתון מבוסס על סכימה ישירה של כ-89% עד 95% מן הדוחות הכספיים של קיבוצים בשנים 1997-2003. בשנים אלה התרחבה המגמה של תאגוד פעילויות חקלאיות בנפרד מן האגודות הקיבוציות ובמספר השותפויות אשר נוסדו בין מספר קיבוצים.
חקלאות- 5.240 מיליארד שקל
סך הכנסות הקיבוצים מחקלאות בשנת 2003 הגיע ל-5.240 מיליארד שקל. ההכנסה מגידולי שדה- 1.478 מיליארד שקל (28% מסך ההכנסות) מטעים 776 מיליון שקל, (15%) רפת 1.084 מיליארד שקל (21%) לול 1.131 שקל (21%) דגים וצאן 352 מיליון (5%) שתילים וזרעים 419 מיליון (8%מסך הכנסות החקלאות), אחרים- 2%. ב-2003 היוותה התפוקה החקלאית הקיבוצית כ-33% מכלל התפוקה החקלאית בישראל. המגזר הקיבוצי משמש מקור עיקרי לתפוקת גידולי השדה (70% מתפוקת הגרעינים והמספוא), כ-40% מתפוקת ענפי בעלי החיים, ו-20% מתפוקת המטעים במדינת ישראל.
תעשיה: 70% מהכנסות הקיבוצים
ב-2003 הגיע מחזור המכירות של מפעלי התעשיה ותאגידי הקיבוצים לרמתו הגבוהה ביותר - 70% מסך כל מחזור ההכנסות המגזר הקיבוצי. מכירות תעשיה הקיבוצים ב-2003 הסתכמו ב-19.373 מיליארד שקל- 8.4% מסך ערך התפוקה התעשייתית בישראל באותה שנה.
שיעור הגידול בערך התפוקה הסתכם אותה שנה ב-9%, הישג לאור קיפאון מוחלט בערך התפוקה התעשייתית הלאומית. הייצוא רשם גידול ניכר של 15% לעומת גידול של 2% בלבד ביצוא הלאומי. בחינת משקלה של התעשיה הקיבוצית בכלל התעשיה בישראל מראה כי בולט חלקן של תעשיות הפלסטיקה (58%), מחצבים וחומרי בניין (19%), ותעשיית טכסטיל ועור (10%).
התמ"ג הקיבוצי- 7.8% מהלאומי
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) שיוצר על-ידי תעשיה קיבוצית מחושב כסך ההכנסות בניכוי ההוצאות לרכישת סחורות ושירותים לייצור ושיווק והוא מהווה כ-7.8% מן התמ"ג התעשייתי הלאומי- בערך פי 5 מן החלק היחסי של המגזר הקיבוצי בכלל אוכלוסיית ישראל.
2003: סך הכנסות הקיבוצים- 27.951 מיליארד
סך הכנסות הקיבוצים ב-2003 עמד על 27.951 מיליארד שקל, גידול לעומת 2002 בה הסתכמו ההכנסות ב-26.293 מיליארד שקל. פילוח ההכנסות מראה כי החקלאות תרמה 5.240 מיליארד שקל, אספקת שירותים הניבה 1.606 מיליארד שקל, שכר עובדי החוץ הכניס לקופת הקיבוצים 1.733 מיליארד שקל, והתעשיה - 19.373 מיליארד.
לצד גידול בהכנסות התעשיה ויציבות החקלאות, מראים הנתונים בשנתון גידול משמעותי של 28% בהכנסת הקיבוצים מעבודת חוץ של חבריהם, דבר המייצג שינוי מבני המתרחש בשנים האחרונות בתעסוקת החברים בקיבוצים.
ב-30 קיבוצים יש מחזור הכנסות גבוה מ-150 מיליון שקל ב-2003
התפלגות מחזור ההכנסות במגזר הקיבוצי ב-2003 מראה כי 89 קיבוצים יצרו מחזור הכנסות בסך עד 37 מיליון שקל, הכנסות 76 קיבוצים נוספים נעו בין 37-75 מיליון, 40 קיבוצים נוספים יצרו מחזורי הכנסות בין 75 ל-112 מיליון שקל, 28 קיבוצים יצרו מחזורי הכנסות שנעו בין 112 ל-150 מיליון ומחזור ההכנסות של 30 קיבוצים עבר את 150 מיליון השקלים ב-2003.
בהקשר הזה מציין דניאל יפה, כי מתקיים שוני גדול בין משקים כלכליים של קיבוצים שונים. כ-55% מהכנסות המגזר הקיבוצי מצוי בידי 58 קיבוצים המהווים כ-22% מכלל הקיבוצים במדינה.
צמצום החוב ב-5.1 מיליארד שקל
בשנים 1998-2003 צומצם החוב נושא הריבית במגזר הקיבוצי בכ-5.1 מיליארד שקל. ירידה זו היא צירוף של מחיקת חוב בסך של 7.9 מיליארד שקל במסגרת הסדר חובות הקיבוצים, בניכוי גידול נטו של אשראי בסך כ-2.8 מיליארד שקל.
הכנסת חבר קיבוץ- מתחת לממוצע הארצי
ממוצע הכנסת משק בית ממוצע במגזר הקיבוצי היא 9,948 שקל. החישוב נשען על סך אוכלוסיה קבועה, על ממוצע ארצי של 2.7 נפשות ומבוסס על הוצאות המחייה של החברים בתוספת תשלומי העברה מן הביטוח הלאומי והכנסות והוצאות אחרות. לפי כך, חברי קיבוצים מצויים ברמת הכנסתם בעשירון החמישי ומתחת לממוצע הארצי.
שומרים על אדמות המדינה
החקלאות וגידוליה מהווים עדיין מרכיב משמעותי בחיי הקיבוץ ובפרנסתו. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחזיקים הקיבוצים למטרות חקלאיות ב-2.401 מיליון דונם, המהווים כ-10.8% מסך השטח החקלאי במדינת ישראל. פילוח מקצת השימושים בשטחי החקלאות מראה כי עיקר השטחים 1.228 מיליון דונם (51%) משמשים לגידולי שדה, ומרעה טבעי לבקר 608,000 דונם (25%).
שימושים נוספים הם למטעים 164,000 דונם (7%), 31,000 דונם למדגה (1.4%), חצר הקיבוץ (4%), מאגרי מים (1%), חורשות (0.6%) ואחרים. המגזר הקיבוצי מסייע בשמירת קרקעות הלאום על ידי עיבודן ואחזקתן של כ-66% מן השטחים המשמשים לגידולי שדה, כ-75% משטחי המרעה הטבעי, ו-96% משטחי המדגה במים מתוקים בישראל.
עסקים לחוד - חיי קהילה לחוד
אחד השינויים הבולטים שהתרחשו בשנים האחרונות בקיבוצים היא התפתחות התובנה כי יש לפעול להפרדת ניהול ענייני הקהילה המייצגים את "משק הבית הפרטי" של חברי הקיבוץ מניהול הצד העסקי של ענפי הקיבוץ. המשמעות הנה יצירת הפרדה בין חברי הקיבוץ "הבעלים" לבין עסקיהם. בסוף שנת 2003 רק 46 קיבוצים טרם ביצעו הפרדת העסקים מענייני הקהילה.
ראשי התנועה: "המשך התאוששות תוך חיזוק הערבות ההדדית"
בתגובה לממצאי השנתון אמרו מזכירי התנועה הקיבוצית, ולוולה וגברי ברגיל, כי לאחר שנים של טלטלות וזעזועים קשים ביותר שפקדו את הקיבוצים ניתן לראות בבירור סימני אור הבוקעים מתוך המנהרה- הן בתחום הכלכלי והן בתחום הדמוגרפי.
"במקביל להתאוששות הכלכלית והמשך טיפול באינטרסים של הקיבוצים מול המדינה בתחומי שיכון, מים, קרקעות והסדרי חובות נפעל להמשך שמירת וחיזוק הערבות ההדדית בתוך הקיבוץ ובין קיבוצים, חיזוק ביטחונם הסוציאלי של החברים, וטיפוחן של מערכות התרבות, החינוך, הבריאות, הסיעוד ההשכלה והרווחה שהן לב הקיבוץ היום ובעתיד" הם אמרו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה