בג"צ: מדוע לא יתוקנו "תקנות דמי קבורה"?

בג"צ הוציא צו על-תנאי (יום ג', 26.4.05) המורה לשר הרווחה ולמוסד לביטוח לאומי להסביר: מדוע לא יתוקנו תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)-1976, כך שהוצאות הקבורה המוחזרות לחברות הקבורה על-ידי הביטוח הלאומי תקבענה על-פי תעריף זהה ולא על-פי היישוב בו מצוי מקום הקבורה.

הצו ניתן בהמשך לעתירה שהגישו לבג"צ קיבוץ נחשולים ו-38 יישובים אחרים נגד שר הרווחה והמוסד לביטוח לאומי בנובמבר 2004.

תקנות דמי קבורה קובעות חמישה תעריפים שונים לקבורת מתים, אשר נקבעים על-פי גודל היישוב בו נמצא הגוף העוסק בקבורה. דמי הקבורה, אשר מוחזרים לגוף העוסק בקבורה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתקנות, נועדו לממן את הוצאות הקבורה הישירות, הכרוכות בקבורת נפטרים יהודים בישראל.

בעתירה, אשר הוגשה באמצעות עו"ד רון רוגין, הצביעו היישובים התובעים על האפליה שיוצרות תקנות דמי קבורה כלפי יישובים במרחב הכפרי (קיבוצים, מושבים ועוד) שהינם בעלי רישיון כדין לקבור מתים בישראל. בתביעה נטען, שכתוצאה מהתקנות נוצר מצב אבסורדי, שבו חברה קדישא בירושלים, תל אביב וחיפה זכאית לקבל סך של 5,192 שקל ואילו קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי במועצה אזורית אשר קובר את חבריו, שהלכו לעולמם, זכאי ל- 2,905 שקל בלבד. ההפרש הוא מהותי ומגיע לאפליה של כ-79% בין קבורה באחת משלוש הערים הגדולות לבין קבורה בקיבוץ או מושב. עוד בעתירה, מודגש חוסר ההיגיון שבתקנות, המחזירות כסף רב דווקא לגופים הגדולים, שהוצאות הקבורה הישירות שלהם נמוכות יותר בשל היקף פעילותם. העותרים מעוניינים להביא לקביעת דמי קבורה אחידים, שווים וזהים, לכל הגופים העוסקים בקבורת יהודים בישראל.

השופטים שבפניהם הונחה העתירה בעניין, דורית בייניש, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן, הוציאו (13.4.05) צו המורה לשר הרווחה ולמוסד לביטוח לאומי להסביר מדוע לא יתוקנו התקנות כאמור. השופטים הוסיפו, שבהתחשב בזמן הנדרש לבדיקת הנושא, יגישו שר הרווחה והמוסד לביטוח לאומי את תשובתם לעתירה בתוך 6 חודשים.

בג"צ 10357/04