הטלוויזיה עושה אותם חולים

המדיום הוא המסר, כפי שאמר בעבר מרשל מקלוהן, אך האם המדיום הוא הסימפטום או המחלה? חולים רבים מחקים את ההתנהגות של כוכבי אופרות הסבון אותם הם מעריצים, אשר סובלים, על המסך, ממחלות שונות. "החולים האמיתיים" מגיעים לבית החולים ומתלוננים על תחושות דומות. בחדשות סקיי הבריטית דווח, כי תשעה מכל עשרה רופאים דיווחו כי נתקלו במקרים, בהם החולים מדווחים על סימפטומים המבוססים על מה שראו בטלוויזיה, או קראו בעיתון.

מחקר אשר תוצאותיו פורסמו בסקיי מראה, כי 60% מ-200 רופאים אשר נשאלו בנושא חשבו כי העלייה במספר המקרים בהם מטפלים באופרות סבון, בתוכניות על סגנון חיים ובעיתונים ומגזינים הופך את החולים לפרנואידים. החשיפה לחומר גורמת לחולים לאבחן את עצמם כשהם מתייעצים עם חבריהם או עם המשפחה בטרם הם מחליטים לבקר במרפאה.

הסקר מצא, כי כמעט תשעה מכל עשרה רופאים (87%) כאמור טוענים כי החולים שלהם מגיעים לאחר שכבר החליטו - במה הם חולים. שני שלישים (68%) אמרו כי המסקנות של החולים התקבלו על-ידם בעצת חברים ומשפחה.

סקר ובו השתתפו 1,000 בני אדם מצא כי שיחה עם חברים ועם משפחה מסייעת לחולים לאבחן את עצמם לכאורה (29%) עוד בטרם יפנו לייעוץ בספרים רפואיים (19%), לשירותי בריאות טלפוניים (11%) ולאינטרנט (9%).

התקשורת ידועה כמעוררת את הסקרנות ואף מרחיבה את הידע אך כעת טוענים הרופאים - היא גם גורמת לאנשים להסתמך על "ממצאים" לכאורה אשר למעשה נכתבו כתסריט ולא יותר. עם זאת, התקשורת בהחלט ראויה כשהיא מעלה נושאים חשובים לידיעת הציבור ולמודעותו, ומעלה את החשיבות של בדיקות עצמיות, ושל מעקב רפואי.

למרות כל זאת, קוראים רופאים רבים, אל לנו להיכנס לפרנויה.