הסטודנטים נגד ההנהלה: זועמים על הטיפול בהטרדה המינית במרכז הבינתחומי

פרשת ההטרדה המינית במרכז הבינתחומי ממשיכה להכות גלים: ציבור הסטודנטים הלומד במרכז זועם על אופן הטיפול בפרשה, ועל ניסיון ההצטדקות, ועל עצם עדות האופי שהעניק נשיא המרכז בעצמו, פרופ' אוריאל רייכמן, לטובת מנהל אגף התחזוקה, אשר הורשע בסופו של דבר בבית משפט בהטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות.

תלמידת שנה א' במשפטים במרכז הבינתחומי, רוני אלוני-סדובניק, ומי שייסדה את "לא זה לא" - סיוע משפטי לנשים שעברו הטרדה מינית במקום עבודתן, שלחה השבוע מכתב חריף לסגנית מנהל המרכז, אורן פינס-אהובה. במכתבה מפנה הסטודטית אצבע מאשימה כלפי הבכירים במרכז, ומעלה חשש מפני אופן הטיפול בתלונות דומות.

להלן המכתב המלא (ציטוט):

"שמי רוני אלוני-סדובניק תלמידת שנה א' במשפטים במרכז הבינתחומי. פנייתי היא בכובעי כסטודנטית וגם כמי שיסדה וניהלה את "לא זה לא" סיוע משפטי לנשים שעברו הטרדה מינית במקום עבודתן. לבקשתך קראתי את מכתבך ולהלן כמה הערות על התנהגות המרכז במקרה הר"מ:

על-אף מתן מקום כדין לתקנון למניעת הטרדה מינית בע"מ 411 בידיעון השנתי של המרכז ועל אף נסיבות האירוע שהמרכז עצמו לא ממש "אשם בו" - אין ספק שההתנהלות הציבורית הייתה שלומיאלית, מביכה ומזיקה לנו כתלמידים ותלמידות ולמרכז כגוף בעל מוניטין.

מרגע היוודע למרכז כי עומדת ותלויה תביעה משפטית ואף תלונה במשטרה בנדון, אסור היה לכם כאנשי צוות המכללה - לנקוט צד ולתת עדות כזו או אחרת למענו של הנילון. בעשותכם כן, איבד המרכז את העמדה ה"אובייקטיבית" הנדרשת ממנו בבואו לטפל בתלונה כזו במסגרת הועדה למניעת הטרדה מינית.

אנו כתלמידים במרכז עלולים להסיק כי במקרה דומה ח"ו בו נתלונן על הטרדה מינית מצד איש/ת סגל - ראשי המרכז המכירים אותו יותר מאשר היכרותכם איתנו - עלולים לנקוט צעד דומה ולתת למענו עדות מסייעת -הפוגעת במתלונן/ת שכוחם ומעמדם מול המרכז חלש לעומת איש צוות.

תשובת המרכז - "מכבסת מילים": במכתבך אלינו התלמידים, בחרת להשתמש בטרמינולוגיה מקוממת לפיה שהתקיימה בין הקורבן למטריד "מערכת יחסי מין" ולא היא! - ביהמ"ש קבע כי אכן הייתה כאן הטרדה מינית וכפייה מינית של בעל שררה על זוטרה ממנו - זו לא מערכת יחסי מין!!!. מדוע לא לקרוא לילד בשמו? השימוש שלכם במילים אלו מעידה על השויון שהנכם רואים בין הנילון והמתלוננת.

כשהגעתם לביהמ"ש לשם מתן עדות כבר היה ידוע לכם דבר המחלוקת בין הצדדים וכבר הייתם צריכים לנקוט "ניטרליות" כיאה לגוף הממנה ועדת בירור אובייקטיבית - לכן פנייתכם זו אלינו לשם הבהרת המצב - רק מוסיפה נזק משום שאינה אומרת בפשטות: טעינו, טועים, נלמד ונתקן. אלא שוב מנסים לחמוק ולהטיל האשמה במתלוננת המבועתת שנסה מהמרכז כל עוד נפשה בה.

בדיעבד מסתבר, כי המתלוננת צדקה כשלא פנת למרכז אלא ישר למשטרה - מי ערב לנו כי גם בוועדה הפנימית לא היו פועלים ראשי המוסד לטובת הנילון?

טיפלנו במקרים רבים בהם עובדת זוטרה ותמימה פנתה לוועדה במקום עבודתה - בתלונה על הטרדה מינית, ומקום העבודה נקט סחבת בטיפול ובמקביל "תפר" לה תיק של עובדת לא טובה שמסולקת מפאת תפקודה ולא מפאת המקרה. כך יצא שכשהגיעה למשטרה יכול המעסיק להציג מיצג כאילו היא המציאה את סיפור ההטרדה משום פוטרה ולא להיפך.

אובייקטיביות ומשפט צדק: מתן עדות לטובת הנילון בלא מתן עדות לטובת המתלוננת הפרה את האיזון הנדרש בהיכלי הצדק קל וחומר - איזון הנדרש מהמרכז המפעיל את הוועדה למניעת הטרדות הפועלת במרכז - ומשום מה (למיטב הבנתי) לא התכנסה כלל עד עצם היום הזה ולא טיפלה בצד "האזרחי" של המקרה. וזה דורש הבהרה - כיוון שפנייה למשטרה או להליך משפטי אינה תחליף לאחריותו של המעסיק לבדוק מקרה שהובא לידיעתו - אף אם הובא שלא על ידי המתלוננת גופה.

ההיבט התקשורתי: המרכז הבינתחומי מקפיד (ובצדק) על פרסום ברבים של עבירות משמעת קלות כחמורות שביצעו תלמידים. מוזר ואף צורם כי היינו צריכים לשמוע על הפרשה החמורה באמצעות התקשורת ולא ע"י המכללה עצמה - כאמור - יודעת לפרסם דברים מסוג כזה כשמדובר בתלמידים. כוח הדוגמא הוא כוח חשוב במוסד לימודי - וכדאי לשפר בעתיד.

ההיבט הבטיחותי לתלמידות המרכז: הודעת המרכז לפיה הוסתר המקרה מידיעתנו ולא הושעה הנילון עד למועד מתן פס"ד -מדליקה אור אדום עבורנו תלמידות המרכז - מדוע לקח המרכז סיכון כה גדול והתיר לנו להסתובב ברחבי המרכז בשעות החשיכה כשאנו חשות בטוחות בשעה שהסתובב בינינו סוטה מין?.

האם עלינו התלמידות (והבנים גם) להסיק כי במקרה של משפט אונס או רצח ח"ו נגד איש צוות מהמרכז - הדבר יוסתר מאיתנו עד שהוא יורשע? הליכים משפטיים כידוע לוקחים חודשים ושנים, האם לא ראוי למען ביטחוננו כי במקרים של עבירות מין ואלימות קשה מתבררים בערכאות שונות יושעה הנילון למען ביטחוננו?

בהרבה כבוד והערכה לאנשי הסגל וההנהלה ובתקווה שיאמצו את העצות ויקבלו הביקורת באופן קונסטרוקטיבי.

רוני אלוני סדובניק שנה א' 2.

סגנית המנהל: לא ידענו על היחסים;
העובדת נטשה את עבודתה

בתגובה למכתב הסטודנטית מדגישה סגנית מנהל המרכז, אורן פינס-אהובה. כי המרכז מייחס חשיבות רבה לנושא ההטרדות המיניות. "במרכז הבינתחומי נאכפות הוראות החוק למניעת הטרדות מיניות בהקפדה, בכלל זה מינוי שתי ממונות לנושא הטרדה מינית: אנוכי, המטפלת בתלונות בקרב העובדים לבין עצמם והשנייה, ד"ר שרון רבין-מרגליות בקרב הסטודנטים ואנשי הסגל האקדמי. המרכז מיחס חשיבות רבה לנושא מניעת הטרדות מיניות, הוא נהג כך בעבר, וימשיך לתת את מלוא תשומת הלב לנושא גם בעתיד", כותבת הסכנית בתשובתה.

על עצם פיטורי העובדת השיבה הסגנית, כי העובדת פוטרה בשל נטישת מקום עבודתה: "פיטוריה של העובדת נעשו על-פי החלטתי משום שהעובדת נטשה את מקום העבודה ולא חזרה מחופשת המחלה שניתנה לה. הפיטורין נעשו טרם היוודע דבר מערכת היחסים והגשת התלונה במשטרה. עצם התלונה הביאה לידיעת ההנהלה את המקרים החמורים, שהתרחשו כשנה וחצי לפני כן.

על עיקרון חזקת החפות אמרה: "בשל שמירה על העיקרון כי כל אדם חף מפשע עד שנקבע אחרת, המרכז נמנע מלנקוט בפעולה עד שהתבררה אשמתו של העובד בבית משפט ומוצה ההליך המשפטי.

"מן הרגע שנגזר דינו, הסיקה הנהלת המרכז את המסקנות המתבקשות, בכלל זה פיטוריו של העובד, תוך מתן הודעה מוקדמת. בדיעבד, ייתכן והיה מקום לפטרו במועד מוקדם יותר".

על עדות האופי של פרופ' רייכמן: "עדות האופי לטובת העובד לפני גזירת עונשו, שהעדנו פרופ' רייכמן ואנוכי, באה למסור מידע על מכלול אישיותו של העובד ותרומתו למרכז הבינתחומי במשך שנות עבודתו. זהו אופיין של עדויות אופי לפני מתן גזר דין.

"אנו מצירים על כך כי המתלוננת לא פנתה להנהלת המרכז בזמן אמת והעלתה את טענותיה רק זמן רב לאחר שסיימה את עבודתה. צר לנו מאוד על המקרה ועל תוצאותיו החמורות הן למתלוננת והן לעובד ולבני משפחתם".