מדינת ישראל, באמצעות רשות ההגבלים העסקיים, הגישה ב-7.4.01ערעור לבית המשפט העליון, בעניינם של שניים מבין 17 מורשעי קרטל המרצפות.
השניים הם יצחק אלוני, המנהל והבעלים של תשלובת אלוני, ואהוד סבירסקי, כלכלן שריכז בקביעות ולאורך שנים את פעילות הקרטל.
מדובר בקרטל החמור ביותר שנחשף עד היום בישראל, אשר נמשך כ-14 שנים, בהשתתפותן הפעילה של רוב יצרניות המרצפות, וכלל תיאומי מחיר, תיאומים לגבי לקוחות וכמויות, והפעיל מנגנון אכיפה לבדיקת ציות החברות להסכמות הקרטל, שכלל ערבויות בנקאיות לקיום המגבלות הקרטליסטיות.
במסגרת זו, הפעיל מרכז הקרטל, סבירסקי, חוקרים פרטיים, הטיל קנסות על חברות שחרגו וחילק הזמנות עבודה בין החברות "המתחרות".
תשלובת אלוני היתה לאורך שנים החברה המובילה בקרטל. בית המשפט המחוזי הטיל על יצחק אלוני עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל ועל מרכז הקרטל (סבירסקי) 5 חודשי מאסר בפועל, אשר כללו גם ענישה על קרטל נוסף, שלו יעץ, ושבגינו כבר הוגש כתב אישום נפרד.
בערעור מציינת המדינה, כי אין היא חולקת על ממצאי בית המשפט המחוזי בירושלים ומסקנותיו המשפטיות, אלא מאמצת את כל אלה כפסיקה המנחה את פעולתה, אך טוענת שדווקא מנימוקיו של בית המשפט המחוזי, לאור ממצאיו בדבר חומרת הקרטל והתקדימיות שבקרטל חמור כזה ופגיעתו בציבור הרחב - מן הראוי היה למצות עם הנאשמים את הדין.
העונש המקסימלי על עבירה של קרטל היה באותה תקופה שנתיים מאסר. המדינה הדגישה, כי באלוני התקיים מצבור חריג של נסיבות מחמירות: יו"ר הקרטל ומייסדו, פעילות לאורך זמן, היותו מנהל החברה הגדולה ביותר, הנאתו האישית מהקרטל כבעלים של החברה הגדולה ביותר, פעילות אינטנסיבית, היותו מייצג את הקרטל בעניינים שונים, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.
במיוחד הדגישה המדינה את העובדה, כי הקרטל המשיך לפעול חרף חקירות בהן הוזהרו ראשי הקרטל, ובהם יצחק אלוני, כי תיאומי מחיר ולקוחות מהווים עבירה פלילית, וכי בית המשפט המחוזי מצא כי בחקירות אלה מסר אלוני מידע שקרי, כוזב ומטעה.
המדינה אימצה קביעה זו של בית המשפט, כי חברי הקרטל שנחקרו אינם יכולים לטעון כי לא היו מודעים לאיסור הפלילי שבתיאומים קרטליסטיים. בכך שונה מעמדו של אלוני מנאשמי הגבלים עסקיים אחרים, כלפיהם ננקט בעבר קו ענישה מקל מן הנימוק כי חוק ההגבלים היה משך שנים "אות מתה".
המדינה אף ערערה על כך שאהוד סבירסקי הורשע בעבירות סיוע בלבד, ולא נמצא על-ידי בית המשפט המחוזי כצד מבצע של עבירות הקרטל, וטוענת בהודעת הערעור, כי מעורבותו הרבה של סבירסקי ביישום כללי הקרטל ואכיפתם, הופכת אותו צד להסדרים הכובלים, בדומה למנהלי חברות המרצפות.
הרשות ערערה גם על קולת עונשו של סבירסקי, עליו הוטלו חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בגין מעורבותו בקרטל המרצפות ובגין מעורבותו בקרטל נוסף בתחום האינסטלציה.
המדינה טוענת, כי על העונש להיות חמור יותר, כך שישקף, בין היתר, את קביעת ביהמ"ש כי אילולא מעורבותו של סבירסקי, ספק אם קרטל המרצפות היה מחזיק מעמד זמן כה רב.
במקביל, ערערו לבית המשפט העליון על חומרת עונשם יצחק אלוני ודורון שמי (מי ששימש בתקופה הרלבנטית כמנכ"ל נמליט, ועונשו נגזר ל-6 חודשי מאסר).
את המדינה מייצגת בערעורים עו"ד מזור מצקביץ', ראש הצוות הפלילי ברשות ההגבלים העסקיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה