דן אנד-ברדסטריט: בנק טפחות מוביל בדרוג בנקים למשכנתאות

בדרוג בנקים למשכנתאות השנה, נשארו ששת הבנקים המובילים בדרוג דומה לזה של השנה הקודמת. בענף בכללו, נרשמה במחצית השניה של 2001 עליה של 19%, לעומת המחצית המקבילה של השנה הקודמת.

מגמה נוספת שהתפתחה בשנה הנסקרת, היא עניין גובר, הן מצד ציבור הלווים והן מצד הבנקים, במשכנתאות לא-צמודות למדד המחירים לצרכן.

סך נכסי שבעת הבנקים המדורגים 22.9 מליארד דולר, גידול של כ-5% לעומת השנה הקודמת. ניתוח הנתונים מראה, כי גם השנה לא חלו שינויים במיקומם היחסי של הבנקים הגדולים למשכנתאות. עם זאת, מסתמן ערעור של ממש ביציבות זו, בעקבות מהלכיה של קבוצת בנק הפועלים להפוך את בנק משכן ליחידה בתוך הבנק, במקום חברת-בת עצמאית.

השנה ממשיך בנק טפחות (מקבוצת המזרחי) לעמוד במקום הראשון, בכל הפרמטרים העיקריים בהם נמדדים הבנקים למשכנתאות. כך למשל גודלו המאזני, כלומר, סה"כ הנכסים שלו, צמח בקרוב ל-7% והגיע ליותר מ-6.7 מיליארד דולר.

במקום השני בנק לאומי למשכנתאות, שצמח בקרוב ל-9% עם 6.5 מיליארד דולר. בנק לאומי למשכנתאות הצליח, אומנם, להגדיל את היקף מאזנו בשיעור קצת יותר גדול מטפחות (8.6%), ובכך לצמצם את הפער ביניהם ל-174 מיליון דולר בלבד. אולם בסעיף המאזני המרכזי, תיק האשראי לציבור, הצליח טפחות להרחיב לטובתו את הפער בינו לבין לאומי למשכנתאות. פער זה עמד ברמה של כמעט ב-200 מיליון דולר בסוף 2001.

במקום השלישי בנק משכן, שצמח ב-5% עם 5.5 מיליארד דולר.

אחרון בדרוג בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח, שהינו חברת-בת של הבנק הבינלאומי למשכנתאות, עם סך של נכסים של 443 מיליון דולר.

סך כל הנכסים של שבעת הבנקים המדורגים 22.9 מיליארד דולר.

תת-קבוצה נפרדת בדירוג מורכבת משני בנקים נוספים למשכנתאות, שהם חברות-בנות של שתי הקבוצות הבנקאיות הנשארות, כלומר דיסקונט והבינלאומי הראשון.

מבחינת גודל מאזני, דיסקונט למשכנתאות מחזיק בנכסים ובתיק אשראי הגדול בכ-20% מאלה של הבינלאומי למשכנתאות. אולם, גודל ההון של דיסקונט למשכנתאות עולה בכ-60% על זה של הבינלאומי למשכנתאות.

בנק אדנים נמצא במרחק רב אחרי שני בנקים אלה, כאשר היקף נכסיו מגיע לכ-600 מיליון דולר.

בנק כרמל, שדורג במקום השביעי בשנה קודמת, יצא מהדרוג לאחר שתיק נכסיו נמכר בתחילת השנה לבנק איגוד.

בנושא תיק האשראי לציבור, מעניק בנק טפחות תיק אשראי של 6.7 מיליארד דולר, עליה של כמעט 7% מהאשראי אשתקד. בנק לאומי למשכנתאות מעניק 6.2 מיליארד דולר, ובנק משכן 5.5. מיליארד דולר.

כלומר, שלושת הבנקים המובילים העלו את תיק האשראי לציבור מהדרוג בשנה קודמת בלמעלה מ-5%.

הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות העלה השנה את תיק האשראי שלו ב-8%, ומסתכם בכ-1.6 מיליארד דולר. בסך הכל מעניקים כל הבנקים המדורגים אשראי לציבור בסך 22.6 מיליארד דולר.

מבחינת מספר מועסקים, מעסיק בנק טפחות 600 עובדים, בנק לאומי למשכנתאות 363 עובדים, ובנק משכן מעסיק 426 עובדים. יתר הבנקים המדורגים מעסיקים פחות מ-250 עובדים, כאשר אחרון בדרוג מבחינת מספר מועסקים עומד בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח עם 63 עובדים בלבד. מספר המועסקים בכל הבנקים המדורגים מסתכם ב-1957 איש.

בסעיף של הון עצמי, ניצב בנק טפחות לפני כל מתחריו, עם מצבת הון עצמי של 375 מיליון דולר. לאומי למשכנתאות, כמו גם משכן, מחזיקים בהון עצמי של 294 מיליון דולר כל אחד. מבחינת גודל מאזני, משכן נמצא ברמה נמוכה מזו של שני המובילים, סביב 5.5. מיליארד דולר.

רקע על הענף - הריבית קטנה והוזלו מקורות המימון

הפעילות בתחום המשכנתאות, בדומה לפעילות במערכת הפיננסית כולה, התנהלה בשנת 2001 בצילו של המצב המשקי הממותן. על-רקע זה, התקשו הבנקים הפעילים בענף המשכנתאות להרחיב את היקף עסקיהם באופן משמעותי, לא כל שכן את רמת רווחיותם.

המיתון במשק הכולל, ש"הוסתר" במידה רבה על-ידי הצמיחה המהירה שנרשמה בענפי ההיי-טק והייצוא בהמלך 1999-2000, הוחרף מאד החל מהרבעון האחרון של שנת 2000 ולאורך שנת 2001.

הקשיים של הסקטור העסקי אילצו אותו לבצע פיטורים נרחבים, וגורם זה פעל להחליש עוד יותר את רמת הביקושים הכללית במשק. הטייה של משקי הבית לרכוש מוצרים גדולים ויקרים, בראשם דירות מגורים, נפגעה במיוחד.

מול הגורמים המדכאים את הביקוש לדירות, וממילא למשכנתאות, היו גם גורמים שפעלו בכיוון ההפוך. בולטת ביניהם הירידה ברמת הריביות, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. מגמה זו התעצמה מאד במהלך השנה הנסקרת, וההוזלה בעלות המקורות שלהם בשוק ההון איפשרה לבנקים למשכנתאות להפחית את שיעורי הריבית על המשכנתאות שהציעו לציבור. אולם, ההקלה בעלות המימון קיזזה רק באופן חלקי למדי את השפעתו הכבדה של המיתון ושל המצב הביטחוני.

הפעילות בענף גדלה ב-1.5%

בשוק הדיור ובענף הבניה שוררים תנאי מיתון מאז שנת 1996, ולכן ההתפתחויות במשק הכללי התבטאו, בתחומי הדיור והבניה, בהחרפה נוספת של החולשה ששררה מזה זמן.

חולשה זו העיבה על הביקוש למשכנתאות, מכל הסוגים. אך בפועל, שנת 2001 נחלקה לשני חצאים שונים מאד זה מזה. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה נרשמו ירידות משמעותיות בהיקפי הפעילות, בקשות למשכנתאות רגילות וגם מימוש זכאות להלוואות מכוונות, הרי שבמחצית השניה התהפכה התמונה.

הודות למבצעים יזומים מצד הממשלה, וכן בעקבות החלת "חוק הנגב", נרשמה בחודשי הקיץ והסתיו התעוררות משמעותית בהתחלות בניה ובביקוש למשכנתאות, שהתרכזה באזורי הפריפריה, (בהם מוקדו המבצעים). כתוצאה מהתעוררות זו, הצליח ענף המשכנתאות כולו לסיים את השנה בגידול מזערי (של 1.5%) במספר ההלוואות שבוצעו, ביחס לשנה הקודמת.

עוצמת התפנית שהתרחשה, משתקפת היטב בנתונים החצי-שנתיים: במחצית הראשונה של שנת 2001 חלה ירידה של 15% בביצוע הלוואות, ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2000. אולם, במחצית השניה של 2001, נרשמה עלייה של 19%, לעומת המחצית המקבילה של השנה הקודמת.

מגמה נוספת שהתפתחה בשנה הנסקרת, היתה העניין הגובר, הן מצד ציבור הלווים והן מצד הבנקים עצמם, במשכנתאות לא-צמודות למדד המחירים לצרכן. מגמה זו משקפת את העובדה, כי מזה שלוש שנים, רמת האינפלציה עומדת בשיעור נמוך ביותר, כמו גם את הזמינות הגדולה של מקורות מימון לא-צמודים, לפחות של הלוואות בריבית משתנית או לתקופות פירעון של עד חמש שנים.