לרנית

הודעה לעיתונות

הצעת חוק לאיסור משלוח הודעות פרסומת בטרם קבלת הסכמה מראש של הנמען
דליה איציק: הצעת החוק תביא למיגור תופעת 'דואר הזבל' הפוגע בכל אחד ואחת מאיתנו
=============================================
שרת התקשורת, דליה איציק, הודיעה היום במסיבת העיתונאים לכבוד 'היום הלאומי לאינטרנט בטוח' כי, אתמול הגישה הצעת חוק לועדת שרים לענייני חקיקה שמטרתה למגר את הודעות הפרסומת (דואר הזבל) המגיעות אלינו דרך הדואר האלקטרוני , שליחת SMS , ופקסימליה.
על פי הצעת החוק, חל איסור על משלוח הודעות פרסומת, בטרם קבלת הסכמה מראש של הנמען והפרת הוראות החוק מהווה עבירה פלילית שדינה קנס כספי. כמו כן, יתאפשר מסלול תביעה אזרחי, אשר צפוי כי יהיה הכלי המרכזי והיעיל להתמודדות עם התופעה.

בדבריה ציינה השרה את היתרונות הרבים באינטרנט אך גם את הסכנות הרבות הגלומות בו, כגון: חדירה של וירוסים, דואר זבל ((SPAM, חדירה לפרטיות והחמור מכל -חשיפתם של קטינים לתכנים אסורים ופוגעניים הן במחשב האישי שלנו והן במכשיר הסלולרי, (הימורים, פורנוגרפיה, סחר בסמים ועוד).

לסיכום אמרה השרה כי "משרד התקשורת פועל לעידוד התחרות ולחדירת האינטרנט בפריסה ארצית, אך דואג לא פחות להגברת האכיפה במטרה למגר הסכנות הגלומות בו. הצעת החוק החדשה תביא למיגור תופעת 'דואר הזבל' הפוגע בכל אחד ואחת מאיתנו."

דנה אדמוני

**********************************

טיוטת חוק בנושא דואר זבל:

א. שם החוק המוצע

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 33), התשס"ה - 2005.

ב. מטרת החוק המוצע ועיקריו

כללי

תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת (לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, הודעות SMS ופקסימילה), המכונה "spam", הפכה בשנים האחרונות למיטרד ציבורי כלל-עולמי. יודגש כי התופעה והיקפה מצויים במגמת עליה חדה (לפי נתונים שפרסמה נציבות האיחוד האירופי, בשנת 2003 עלה נפח הודעות ה-spam המופצות באמצעות דואר אלקטרוני על 50% מכלל התעבורה העולמית של הודעות דואר אלקטרוני).

התופעה מעוררת בעיות במישורים שונים, ובהן - בעיות של אבטחת מידע, חדירה למחשבים ללא היתר והפצת וירוסים; פגיעה בפרטיותו של המשתמש ברשת והטרדתו; פגיעה בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני; פגיעה בעסקים בשל אובדן זמן והשקעת משאבים.

תופעת ה-spam מעמיסה עלויות מיותרות על הציבור, ובכלל כך על מפעילי תקשורת (בעלי התשתיות, ספקי אינטרנט וכו'), עסקים, משתמשי אינטרנט פרטיים ורשויות העוסקות באכיפה.

לנוכח האמור לעיל, עולה הצורך להסדיר את הסוגיה באופן שיסייע להתמודד עם תופעת ה- spam, וזאת, בין יתר, באמצעות כלים חקיקתיים ופעולות אכיפה ממשלתיות, בשילוב עם פיתוח פתרונות טכנולוגיים והסדרה עצמית מצד גורמי התעשיה.

בחינה השוואתית בדבר ההסדרים הרגולטוריים המרכזיים הנהוגים כיום בחו"ל, מעלה כי קיימים שני מודלים עיקריים בסוגייה זו:

(א) מודל Opt-in (האיחוד האירופי) - איסור על משלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם התקבלה מראש הסכמת הנמען. לכלל זה נקבע חריג לפיו במקרה של התקשרות קודמת בין ספק לצרכן, רשאי הספק לעשות שימוש בפרטי ההתקשרות של הצרכן לשם משלוח הצעה לענין מוצר או שירות דומה. בכל מקרה, ניתנת לנמען האפשרות להודיע לשולח, בכל שלב, כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור. בטיוטת חוק זו מוצע לאמץ מודל זה.

(ב) מודל Opt-out (ארה"ב) - השולח רשאי לשלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם הודיע הנמען כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור. לשם הגברת יעילותו של מודל זה, נקבע בארה"ב כי על הרשות המסדירה (FTC) להקים "מרשם סירוב", שבו יוכל להירשם כל מי שאינו מעונין לקבל הודעות כאמור, ובמקביל חל איסור על משלוח הודעות אל כל נמען שנרשם במרשם זה. (בפועל, הקמתו של מרשם סירוב כאמור טרם הושלמה בארה"ב).

לסעיף 1(1) עד 1(3) ו-1(6)

מוצע לתקן את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - החוק) באופן הקובע איסור על משלוח הודעות פרסומת באמצעות רשת בזק ציבורית, ללא קבלת הסכמה מראש של הנמען (מודל ה-Opt-in); הסדר זה יחול לגבי משלוח הודעות פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני, הודעת מסר קצר (כולל הודעות טקסט - SMS והודעות מולטימדיה - MMS) או מערכת חיוג אוטומטי, וזאת בנוסף להודעות כאמור הנשלחות באמצעות פקסימילה, לגביהן קבוע כבר כיום הסדר בסעיף 30א לחוק.

על אף האמור, מוצע להתיר שיגור הודעת פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, במקרים הבאים:

(1) פניה חד-פעמית מטעם המשגר לנמען שהינו בית עסק, הכוללת הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומת מטעמו;
(2) קיומה של התקשרות קודמת בין משגר ההודעה לנמען (במסגרת רכישה של מוצר או שירות), ובתנאים הקבועים בסעיף המוצע.

בהתייחס להודעת פרסומת אשר הותר לשגרה לפי ההוראות הנ"ל, מוצע לחייב את שולח ההודעה לכלול בה את פרטיו ודרכי יצירת הקשר עמו, וכן ליתן לנמען הזדמנות לסרב לקבלת הודעות נוספות.

לסעיף 1(4) ו-1(5)

לעניין דרכי אכיפת הוראות החוק, מוצע לקבוע כי הפרת הוראות החוק תהווה עבירה פלילית שדינה קנס (כפי ההסדר הקבוע כיום בסעיף 30א לחוק).
בהקשר זה, בכוונת משרד התקשורת לשקול אפשרות לפיה העבירה הפלילית תיקבע כעבירה מינהלית, קרי עבירה שבגינה ניתן להטיל קנס מינהלי, ואשר מחייבת התקנת תקנות לפי חוק עבירות מינהליות, התשמ"ו-1985

בנוסף, מוצע לאפשר מסלול תביעה אזרחי, אשר צפוי כי יהיה הכלי המרכזי והיעיל להתמודדות עם התופעה, וזאת הן בדרך של הגדרת האיסור הקבוע בהוראות החוק כעוולה אזרחית, לגביה יחולו הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], והן בדרך של מתן אפשרות להגשת תובענה ייצוגית בשל הפרת הוראות החוק (תחילה כהסדר זמני במסגרת חוק זה, ולאחר חקיקתו של חוק כללי בענין תובענות ייצוגיות - מכוח החוק הכללי). מנגנונים אלה נועדו ליתן סעד אפקטיבי לנפגעים מסוגים שונים - גופים גדולים כמו גם קבוצה של משתמשים פרטיים (כאשר נגרם נזק יחסית מועט לקבוצה גדולה של נפגעים).

ג. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

הרחבת האיסור הקבוע כיום בסעיף 30א לחוק התקשורת, קרוב לוודאי שתצריך הקצאת משאבים נוספים לטובת מערך אכיפה, אם כי קשה לאמוד בשלב זה את היקפה.

ד. השפעת החוק המוצע על התקן המנהלי

אין.

ה. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

החוק המוצע מצריך תיקון בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, כמפורט בטיוטת החוק הרצ"ב.

ו. הערות או הסתייגויות של משרדי ממשלה

בעקבות הערות משרד המשפטים, הוסר מטיוטת החוק הסדר בנוגע לאפשרות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק במקרה של משלוח הודעות פרסומת בניגוד להוראות החוק.

משרד התמ"ת מתנגד למסירת סמכויות החקירה והאכיפה במסגרת עבירה מנהלית, ככל שתיקבע, לידי מערך האכיפה הקיים במשרד התמ"ת. בהקשר זה נכון לציין כי נושא קביעת העבירה הפלילית כעבירה מינהלית, והתקנת תקנות לפי חוק עבירות מינהליות, התשמ"ו-1985 לצורך כך, יטופלו בנפרד מהצעת חוק זו.

ז. עמדת היועץ המשפטי לממשלה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) סמך ידיו על טיוטת החוק.

ח. להלן נוסח החוק המוצע

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 33), התשס"ה-2005

בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - החוק העיקרי) - 1. תיקון סעיף 30א
בכותרת השוליים, במקום "פקסימילה" יבוא "מיתקן בזק"; (1)
במקום האמור בסעיף קטן (א) יבוא: (2)
לא ישגר אדם דבר פרסומת באמצעות פקסימילה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעת דואר אלקטרוני או הודעת מסר קצר (כל אחד מאלה, להלן - הודעה), ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען. "(1)
פניה חד-פעמית מטעם משגר לנמען שהינו בית עסק, הכוללת הצעה להסכים לקבלת הודעה מטעם המשגר, באחד או יותר מהאמצעים המנויים לעיל, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה; (2)
ניתנה הסכמת הנמען כאמור, רשאי הוא לבטלה ולהודיע למשגר ההודעה בדבר סירובו לקבל הודעות נוספות, כמפורט בסעיף קטן (א2)."; (3)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (3)
על אף הוראות סעיף קטן (א)(1) לענין קבלת הסכמתו של הנמען, רשאי אדם לשגר הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(1) אף אם לא התקבלה הסכמתו של הנמען, בהתקיים כל התנאים הבאים: "(א1)
הנמען מסר את פרטיו למשגר ההודעה במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והודע לו כי הפרטים ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת; (1)
ניתנה לנמען הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והוא לא עשה כן; (2)
דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות כאמור בפסקה (1). (3)
ניתנה הסכמת הנמען לפי סעיף קטן (א) או שלא הודיע הנמען בדבר סירובו לקבל הודעות לפי סעיף קטן (א1), רשאי אדם לשגר הודעה כאמור בסעיפים קטנים אלה, ובלבד שנכללו בה הפרטים הבאים באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות: (א2)
המדובר בדבר פרסומת; (1)
שמו של משגר ההודעה, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עימו; (2)
נמסר לנמען כי הוא רשאי להודיע למשגר ההודעה בדבר סירובו לקבל הודעות נוספות, דרך כלל או מסוג מסוים (להלן - הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה, והמתכונת לשליחתה תהיה פשוטה וסבירה בנסיבות הענין; (3)
לענין הודעת דואר אלקטרוני - האמור בפסקת משנה (1) יופיע בכותרת ההודעה וכן תצויין כתובת תקפה של משגר ההודעה ברשת האינטרנט, אליה יוכל הנמען לשלוח הודעת סירוב, ופירוט בדבר אופן משלוח הודעת סירוב; (4)
על אף הוראות סעיף קטן זה לענין פרטי ההודעה, הפרטים שצריכים להיכלל בהודעת מסר קצר הם שמו של משגר ההודעה ודרכי יצירת הקשר עמו לצורך משלוח הודעת סירוב.";
במקום סעיף קטן (ב) יבוא - (4)
מנהל של תאגיד ומי שהוא אחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה - המנהל) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין). (1) "(ב)
נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי המנהל הפר את חובתו לפי סעיף קטן (1), אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו." (2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא - (5)
העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - קנס כקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (1) "(ב1)
העובר על הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), דינו - קנס כקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (2)
הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה בכפוף להוראות סעיף זה. (1) (ב2)
לענין הפרת הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות פרק ו'1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 שעניינן תובענה ייצוגית. (2)
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין ביצוע סעיף זה, לרבות לענין פרטים נוספים שייכללו בהודעה. (ב3)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין."; (ב4)
בסעיף קטן (ג) - (6)
אחרי "לענין סעיף זה -" יבוא: (א)
""מערכת חיוג אוטומטי" - מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות למספר יעדים בו זמנית לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם יעדים;"הודעת דואר אלקטרוני" - מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לאחסון בדרך ממוחשבת;"הודעת מסר קצר" - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;";
בהגדרה "משגר", בתחילתה יבוא "לרבות" ובמקום "מצביע עליו, כמי שמעונין בשיגורו ובהתקשרות עימו כאמור, אך למעט" יבוא "עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שיגור דבר הפרסומת וכי דבר הפרסומת שוגר שלא בידיעתו; לענין זה, לא יראו כמשגר את"; (ב)
בהגדרה "דבר פרסומת", אחרי "מסר" יבוא "המופץ באופן מסחרי" ובמקום "השקעת" יבוא "הוצאת". (ג)
נוכח השר כי נכנס לתוקף חוק אחר שמכוחו ניתן להגיש תובענה ייצוגית בשל הפרת הוראות חוק זה, יקבע השר בצו כי תוקפו של סעיף 30א(ב2)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו לפי חוק זה, יפוג מיום שקבע בצו. 2. הוראת מעבר

Doc.טיוטת חוק בנושא דואר זבל /חוק וכללי הבזק/חקיקה/שונות 2005/משפטית