"שונאים את התקשורת היהודית, הבנקאות היהודית והפוליטיקה היהודית"

"אנחנו שונאים... את הכושים וגזעים... אחרים שמציפים את הציביליזציות הלבנות והנקיות שלנו ואז הורסים אותן" - זהו משפט שלא כל כך מהר נקשר דווקא לתושב קנדי. באתר canoe הקנדי מדווחים על שנאת זרים קשה בעיר לונדון - הקנדית (באונטריו).

"אנחנו שונאים את היהודים: את התקשורת היהודית, את הבנקאות היהודית, את הפוליטיקה היהודית, את עורך הדין היהודי, אשר מבצעים רצח עם נגד הגזע האירופי הלבן כשהם מציפים אותנו בגזעים תת-אנושיים כדי ליצור בני-כלאיים אירופאים לבנים. השנאה הזאת תעזור לנו במלחמת הגזעים הקדושה..." כך מספרים תושבים לעיתון.

באיגוד הפועל לחיסול השנאה בעיר אומרים, כי קיימים בלונדון שני סוגי שנאה - של יחידים ושל קבוצות. באיגוד מתקבלות למעלה מ-200 פניות בכל שנה הנוגעות לתקריות שנאה. לטענת גורמים במשטרה, כי מקור הפעילות והשנאה אינו בעיר עצמה, אלא מגיע מטורונטו, אשר נמצאת לא רחוק משם.

בכל שנה מפגינות קבוצות של גזענים בעיר לונדון במחאה נגד הקהילה ההומו-לסבית במצעד הגאווה. הגזענים מפגינים גם במהלך אירועים שונים של קבוצות לזכויות אדם וקבוצות הפועלות נגד שנאה.

במרס השנה פורסם בקנדה דוח אשר הציג נתונים מדאיגים. הדוח, של ארגון "בני ברית קנדה", גילה כי שיעור גילויי האנטישמיות בקנדה שבר שיא של שני עשורים. מספר האירועים שנרשמו היה 857 - עליה של 47% בהשאווה לשנה הקודמת ומספר הגדול פי שלושה מזה שנרשם בשנת 2000.

עוד בשנה שעברה פרסמה הליגה להגנה על זכויות אדם במדינה דוח על-פיו מגמת עלייה בתקריות אנטישמיות קשורה לגידול המהיר במספר המהגרים המוסלמים במדינה. אוכלוסיית המהגרים המוסלמים בקנדה הוכפלה תוך עשור, ומונה עתה כ-600 אלף בני אדם, לעומת כ-360 אלף יהודים. מחברי הדוח התריעו מפני מה שהם כינו "ייבוא רעיוני של שנאת יהודים" מהעולם הערבי של מהגרים מוסלמים אשר חיים בקנדה. הערכות אומרות, כי גורמים אשר התקשו להשתלב בחברה יכלו לנצל את פלטפורמת האינטרנט כדי לספוג דיעות אנטי יהודיות ולהפיץ גם הם את עמדתם בצ'טים ובפורומים ערבים שונים.

רב הקנדים הם נוצרים ואיסלם היא הדת השנייה בגודלה, הצומחת בקצב מהיר בזכות המהגרים מארצות מוסלמיות למדינה.

מגרשים מכחיש שואה

בתחילת החודש פסק ביהמ"ש בקנדה כי הממשלה יכולה לגרש מו"ל גזעני אשר מכחיש כי השואה הנאצית אירעה. האדם, ארנסט זונדל ממוצא גרמני, כתב את "היטלר שאנחנו אוהבים - ומדוע" והוא נשלח לכלא לשנתיים, בעוד הרשויות מחליטות האם הוא מהווה סכנה למדינה. בית המשפט הפדרלי קבע, כי המחבר מהווה לא רק איום לביטחון המדינה אלא "גם איום לאיחוד הבינ"ל של האומות" [ראו קישור].