ועדת השרים לעניני חקיקה אישרה השבוע טיוטת חוק שעניינה בתשר שמקבל עובד במהלך העבודה מידי מי שאינו המעביד.
עו"ד נועה וגנר מהלשכה המשפטת במשרד התמ"ת מציינת כי הנוהג למתן תשרים מקובל בעיקר במסעדות וכיום מתקבלות תלונות רבות על ניצול עובדים באופן שעליהם להסתפק בקבלת תשרים מהלקוחות, מבלי שהמעביד מבטיח להם זכויות ואף לא שכר מינימום.
עו"ד וגנר מוסרת עוד כי כיום השאלה האם התשר הוא חלק משכר העבודה או לא, תלוייה בהסכמה שאליה הגיעו העובד והמעביד. התיקון לחוק מציע קביעת הגדרות ברורות: תשר שהעובד קיבל במזומן עקב עבודתו, ממשלם שלא נדרש לשלם את התשלום ואינו המעביד, והכסף נשאר בידי העובד, נחשב לתשר "אמיתי" והוא יהיה בנוסף לשכר העבודה שהמעביד חייב בתשלומו לעובד.
לעומת זאת, כל תשלום מלקוח, שיוצא מידי העובד, או משולם ישירות למעביד או דרכו, או שהמשלם חייב לשלמו, ייחשב שכר עבודה ביחס לכל דיני העבודה, ורק הוא יוכל להיות מובא בחשבון לענין שכר מינימום. המשמעות ברורה - המעביד נושא בחובה לשלם שכר מינימום לעובד, ותשרים "אמיתיים" באים בנוסף לשכר המינימום ולא במקומו.
טיוטת החוק הופצה כתזכיר כבר לפני כשנתיים, בעקבות הצעה קודמת של המשרד משנת 1996 שנזנחה. במשך הזמן התנהלו דיונים בנושא זה בניסיון להתמודד עם הערות של גורמים שונים, עד לגיבוש נוסח התיקון המוצע.
התיקון אמור להסדיר את התשלומים לעובדים המקבלים תשרים, בהבהרת ההבחנה בין סוגי התשלומים השונים, באופן שיבטיח כי העובדים יקבלו תלוש מסודר, ושכר שלא יפחת משכר המינימום, ויבטיח כי שכרם שלפי התלוש הוא שיקבע גם את יתר זכויותיהם לעניין דמי חופשה, דמי מחלה וכיוצא באלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה