משרד החקלאות לבג"צ: ארכה נוספת לפיטום האווזים

עובדים עלינו בעיניים? באחד באפריל צפוי להיכנס איסור על פיטום אווזים לתוקפו. בסוף השבוע (ה'), פנה משרד החקלאות לבג"צ בבקשה דחופה לדחות את כניסתו הקרובה לתוקף של פסק הדין.

פסק דין התקבל באוגוסט 2003, וקבע תקופת מעבר בת שנה וחצי בה יוכלו מפטמי האווזים ומשרד החקלאות להתארגן לסגירת הענף, ובמהלכה לא יינקטו צעדים משפטיים נגד מפטמי אווזים, למרות שהפיטום הוכר כעבירת התעללות המנוגדת לחוק צער בעלי-חיים.

עמותת 'אנונימוס' אומרת, כי אמנם בקשת הדחייה של משרד החקלאות בשלוש שנים נוספות היא לכאורה למטרת ניסויים, בתקווה למצוא טכניקות פיטום המקטינות את סבל האווזים - אך ישנה תמימות דעים בינלאומית בקרב מדענים ומומחי רווחה, שהדבר אינו אפשרי: לא ניתן לנפח כבד של אווז לממדים עצומים מבלי לגרום לו סבל. עמותת "נח" (ארגון הגג של העמותות למען בעלי-חיים בישראל) תגיש בימים הקרובים את התנגדותה לבקשה.

רעות הורן, דוברת אנונימוס, הוסיפה ואמרה כי "הזוועה שבפיטום, והסיבה שוועדת החינוך, בג"צ ומדינות העולם הנאורות קבעו שפיטום הוא התעללות, היא סיבה אחת: הפיטום גורם מחלה חמורה, המביאה לסבל רב וממושך של האווז, המגיע לשחיטה כשהוא למעשה גוסס.

אנונימוס: משרד החקלאות הטעה את בג"צ במכוון במספר עניינים בבקשת הדחייה:

באנונימוס מדגישים, כי בתיאור היקף ענף פיטום האווזים, בחרו במשרד החקלאות לצטט נתונים שכתב השופט אשר גרוניס בפסק-הדין, למרות שנתונים אלה כוללים מספר כמעט כפול של מפטמות אווזים (45) לעומת מספרן הממשי (24). את המספר האמיתי הצליחה עמותת אנונימוס לחשוף רק באמצעות בקשה מיוחדת לפי חוק חופש המידע, שגילתה כי הנתונים שמסר משרד החקלאות בעבר לבג"צ (ולוועדת החינוך ולתקשורת) בנוגע לגודל הענף - היו שקריים. "כעת בוחר המשרד להמשיך ולהשתמש באותם נתונים מנופחים ושקריים, אך כדי שלא להציג מטעמו את השקר בשנית, לאחר שנחשף, מצטט משרד החקלאות את השופט - לו מסר בעבר את הנתונים השקריים", טוענים בעמותה.

משרד החקלאות מתאר את הוועדה שהקים במטרה להמליץ על יישום החלטת בג"צ. "בראש הוועדה עמד פרופ' נחום סנפיר מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית", כותבים אנשי המשרד, אולם הם "שוכחים" לציין כי אותו פרופ' סנפיר התפטר כשבוע לפני הפנייה לבג"צ, נשאלת השאלה, האם מרמז העיתוי על מידת תמיכתו בעמדת משרד החקלאות. התפטרותו הופכת את ה"ועדה הבלתי תלויה" לוועדה ששלושה מתוך ארבעת חבריה הם עובדי משרד החקלאות.

בנוסף לכך, את ד"ר גדי גבריהו, חבר הוועדה היחיד בעל הכשרה מקצועית רלוונטית בהתנהגות של עופות ורווחתם, מכנה משרד החקלאות בפנייתו לבג"צ "פעיל בעמותה למען חיות משק". למרות הרכבה הבעייתי, אפילו ועדה זו קבעה שלא ניתן להמשיך לפטם אווזים במסגרת הקריטריונים שקבע בג"צ ליישום חוק צער בעלי-חיים.

גם טענתו של משרד החקלאות, כי הניסיון להשיג את החוק הפולני האוסר פיטום אווזים "לא צלח" תמוהה ביותר. את החוק ניתן להשיג מהשירותים הווטרינריים הפולניים. הקושי של משרד החקלאות להשיג את החוק אולי קשור דווקא ברלוונטיות הגבוהה שלו למקרה הישראלי: בפולין התקיימה לפני החוק תעשיית פיטום דומה בגודלה לזו הישראלית, ותקופת המעבר שניתנה למפטמים הייתה בת שנה וארבעה חודשים (מאישור החוק באוגוסט 97 ועד סוף 98), בדומה לתקופת המעבר שהקציב בג"צ למפטמים בישראל.

עוד קוראים באנונימוס, כי משרד החקלאות ממשיך לדבר על "מאות משפחות" שייפגעו מהפסקת הפיטום, ואינו מציין כי רוב העובדים בענף הם עובדים זרים, שיכולים להשתלב בעבודה בענפי חקלאות לגיטימיים, והמדינה ממילא אינה מחוייבת לספק להם הסבה מקצועית או פיצויים.

ועדת החינוך של הכנסת נגד פיטום

גם אם יאשר בג"צ את בקשת משרד החקלאות, יהיה על ועדת החינוך של הכנסת לאשר את תקנות הפיטום. אולם ועדת החינוך כבר הצהירה שלא תאשר כל תקנות לפיטום אווזים לאחר המועד שקבע בג"צ לסיום הפיטום (מרס 2005). ועדת החינוך ושלושת היו"רים שהחליפה בארבע השנים האחרונות (ח"כ זבולון אורלב, ח"כ אילן שלגי וח"כ מלי פולישוק-בלוך) הבהירו שעל הפיטום להיפסק במועד באחד באפריל 2005. בדיון האחרון שנערך בוועדה, בינואר 2005, סירבה ועדת החינוך לאשר כל המשך של ה"סחבת", ונציגי כל המפלגות - למעט הליכוד, מפלגתו של שר החקלאות, שפעלו במסגרת משמעת סיעתית - דרשו את הפסקת הפיטום בתחילת אפריל.

רק לפני כחודשיים הבטיח מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, לוועדת החינוך כי בעוד חודשיים כנראה יוגשו תקנות שיעמדו לכאורה במבחן בג"צ, בניסיון לשכנע את חברי הוועדה להאריך את תוקף התקנות. כעת טוען אותו ישי בתצהיר לבג"צ, כי הזמן הדרוש לכך הוא 3 שנים. את מי מבין שני הגופים מטעה ישי?

אף גדי גבריהו, חבר בוועדה לתקנות האווזים מטעם משרד החקלאות, הודה בחודש שעבר, כי "הוועדה ישבה במשך שנה ולא הצליחה לעשות את שהתבקשה לעשות: להתקין תקנות שיקטינו בצורה ניכרת את סבל האווזים המפוטמים, ולא בכדי... התוצאות שהוצגו עד היום לא מראות שום מובהקות סטטיסטית... לכן כל מי שקצת מבין, יודע שלא ראוי לקבוע מהתוצאות האלה שיש כאן התחלה או עוד מעט פריצת דרך. הסיכוי שהוועדה תיתן בעוד 3 חודשים תקנות שיקטינו באופן מובהק את סבל האווזים הוא אפסי, אין שום סיכוי".

השופטת טובה שטרסברג-כהן מבהירה את פסק דינה

לאור נסיונות משרד החקלאות לטשטש את האיסור על פיטום בכפייה הכלול בפסק-הדין, ניתן להתבונן בדברים שנשאה השופטת בכנס שנערך בעקבות פסק-הדין בבית-הספר למשפטים של המכללה למנהל:

"המחלוקת הייתה אם דרך ההלעטה הכפויה, לעומת המטרה החקלאית, אומרת שאנחנו לא צריכים להפסיק את הפיטום. אני בוודאי לא חשבתי כך, מכיוון שזה לא עומד בשום יחס, וכך חשב גם השופט ריבלין שהצטרף לעמדתי. [...] לבסוף התקנות הוכרזו כאינן עומדות במבחן החוק, כי החוק אומר שהוא נועד למנוע סבל, והתקנות לא מונעות סבל, ולכן הוחלט שהן בטלות, וניתן זמן לחקלאים להתארגן על-מנת לסגור את הענף".

בהמשך אותו כנס, כשנציג מפטמי האווזים טען שפסק-הדין הותיר פתח לתקנות משופרות ("צינור מגומי במקום ממתכת") בהתאם לפסקה מסוימת, קטעה שטרסברג-כהן את דבריו והפנתה אותו לפסקה קודמת, העוסקת באיסור הפיטום.

לפי סקר שערך מכון הסקרים "מאגר מוחות", 72% מהציבור בישראל תומכים באיסור בחוק על פיטום אווזים ורק 15% מתנגדים לאיסור כזה.

לאתר נגד פיטום אווזים: www.pitum.com

תמונות המתעדות פיטום אווזים בישראל כיום:

www.anonymous.org.il/11-8.htm