כל המבנים והשירותים הציבוריים יונגשו לנכים

לאחר כשנתיים של עבודה מאומצת בוועדת הרווחה של הכנסת בראשות ח"כ שאול יהלום, אישרה הערב (יום ג', 22.3.05) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

מעתה, יחויבו כל המוסדות, המבנים והשירותים הציבוריים להיות נגישים לנכים. בכלל זה מרפאות, כבישים וצמתים, בתי עסק פרטיים, מוסדות חינוך, בריאות ועוד. הנגשה זו, על-פי החוק שאושר, מחויבת בתוך 13 שנים מהיום. עלות החוק מוערכת בפחות מ-2.5 מליארד ש"ח.

הנגשת מוסדות חינוך - במסגרת החוק, כל בתי הספר בישראל (כ-2,700 במספר) יונגשו לתלמידים בעלי מוגבלות. מדובר בהנגשה בסיסית הכוללת פיר מעלית, שבילי גישה לכיתות, ותאי שירותים המותאמים לנכים. על בתי הספר, על-פי החוק, להיות מונגשים לנכים תוך 14 שנה מהיום. עלות ההנגשה לבתי הספר מעורכת ב-500 מיליון ש"ח.

גני ילדים, לעומת זאת, יונגשו באופן פרטני, וכך, במידה וילד בעל מוגבלות ירשם לגן מסוים, הגן יהיה חייב לעבור הליך של הנגשה עד תחילת שנת הלימודים. במקביל, החוק קובע כי גם המוסדות להשכלה גבוהה יונגשו לאנשים עם מוגבלויות, זאת תוך 9 שנים מהיום. עלות הנגשה זו מוערכת ב-200 מיליון ש"ח.

בתי עסק - הצעת החוק קובעת חובה על הבעלים והמחזיק של מקום ציבורי, דוגמת מסעדה, ספריה, מרכז קניות או אולם ספורט ועוד, לדאוג לנגישותו של המקום עבור אנשים עם מוגבלות, באופן סביר. דוגמא לסידורים והתאמות אלה היא התקנת מעלית עבור אנשים המוגבלים בתנועתם, או התקנת שילוט בכתב ברייל עבור אנשים עם ליקויי ראייה.

משרדי ממשלה - החוק קובע, כי חובת ביצוע התאמות לאנשים עם מוגבלות חלה על הממשלה, משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, הכנסת, צה"ל, תאגידים שהוקמו בחוק כגון המוסד לביטוח לאומי, ושירות התעסוקה. כמו-כן, נקבעו הוראות לגבי הנגשת צמתים, ומעברי דרכים, בהחלה מדורגת של 11 שנים.

ענישה

החוק קובע מנגנוני אכיפה בהיבט המנהלי, אזרחי והפלילי. בהיבט המנהלי, החוק מעניק סמכות לנציבות ליתן צווי נגישות בהם יפורטו ההתאמות שחובה לבצע. הפרתו של צו נגישה תחשב לעוולה אזרחית ולעבירה פלילית. בהיבט האזרחי, קובעת הצעת החוק, כי אדם עם מוגבלות שיתבע את מי שלא מילא את חובת הנגישות המוטלת עליו בהתאם לתקנות יהא זכאי לפיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 שקלים חדשים, אם יוכיח את תביעתו. עם זאת, לא יחול החוק על מקרים של נטל כבד מדי או חוסר סבירות כלכלית תקציבית. הנטל הכבד מדי נמדד, בין השאר, בהתחשב ביכולות הכלכליות של בעל המקום הציבורי או השירות הציבורי, ובגודל הציבור אותו הוא משרת.

50 דיונים בוועדה

על-מנת להביא את החוק לאישור נדרשו בוועדת הרווחה מאות שעות דיונים אינטנסיביים על החוק, ולמעלה מ-50 דיונים בהם השתתפו נציגי המשרדי הממשלה השונים, ארגוני הנכים ונציגים מהמגזר העסקי, איגוד הסוחרים, חברות הביטוח, נציגי התאחדות המלונות ועוד. במהלך הדיונים הביעו משרדי הממשלה התנגדויות והסתייגויות שונות לפרק הנגישות בחוק, התנגדויות אלו הוסדרו באמצעות הסכמה שהגיע אליה ח"כ שאול יהלום עם נציגי המשרדים השונים ובראשם משרד האוצר.

כמו כן, קובעת הצעת החוק חובה על מי שעיסוקו באספקת שירות ציבורי לדאוג לנגישותו של השירות עבור אנשים עם מוגבלות, על-ידי ביצוע סידורים והתאמות, לרבות התקנתם של אמצעי עזר ואספקת שירותי עזר. שירותים ציבוריים לדוגמא הם שירותי ביטוח, או שירותי בזק. סידורים והתאמות לדוגמא הם שימוש בטקסטים מוקלטים להעברת מידע לאנשים עם לקויות ראייה או מתן הדרכה והכוונה בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית; גם ההתאמות הללו ייקבעו בתקנות.

ח"כ יהלום: זוהי מהפכה אמיתית, ישראל הופכת היום סוף סוף לחברה מתוקנת

ח"כ שאול יהלום, יו"ר ועדת הרווחה ומיוזמי החקיקה, אמר היום בהתרגשות: "מן המפורסמות הוא כי מדינתנו איננה נגישה לאנשים עם מוגבלות. חדשות לבקרים אנו שומעים על דוחות, כתבות ותלונות של אנשים עם מוגבלות, אשר כתוצאה מהדרך בה מבנים ודרכים נבנים בארצנו, ושירותים שונים ניתנים בה, הם מופלים לרעה מדי יום, והלכה למעשה נשללת מהם, בשל מוגבלותם, אפשרות לגישה לאותם מקומות ושירותים, שימוש והנאה בהם".

"הבעיה ידועה, פוגעת בעשרות אלפי אזרחים בישראל, והיא קיימת בכל תחומי החיים: במקומות בהם ניתנים שירותי חינוך, בריאות, באפשרות הגישה למשרדים, חנויות ומסחר, בתי תפילה, בתי משפט, שירותי אירוח (בתי מלון), מסעדות, אתרי מבקרים ועוד. בישראל יש כ-750,000 אנשים עם מוגבלויות. אני רואה באישור החוק מפעל חיים, זוהי מהפכה אמיתית, ישראל הופכת היום סוף סוף לחברה מתוקנת אשר שומרת על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות".

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

על החוק: הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוא חוק מורכב מאד הכולל בתוכו מספר גדול של פרקים. עקרון היסוד של החוק הוא להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

בשנת 1995 ניסח ארגון "בזכות" את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מטרת ההצעה היתה להבטיח את שילובם ושיתופם של אנשים עם מוגבלות בחיי החברה בכל תחומי החיים. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ דאז דדי צוקר, ועברה בקריאה ראשונה במרץ 1996.

בעקבות הצעת החוק, כינסו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה ועדה ציבורית בראשות ד"ר ישראל כץ, ובהשתתפותם של משרדי ממשלה, אנשי אקדמיה וכן נציגת ארגון בזכות. במהלך הכנסת ה-14 כאשר שימש ח"כ שאול יהלום כיו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט הוא יזם ודחף לאישור פרקים מתוך החוק. כך, בחודש פברואר 1998, עברו מספר פרקים מתוך הצעת החוק בקריאות שנייה ושלישית בכנסת ועד היום הם מהווים את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

בפרק התעסוקה קובע החוק, כי אסור להפלות אדם בגלל מוגבלותו בקבלה לעבודה, בתנאי עבודה, בקידום בעבודה ובפיטורין ובלבד שהוא כשיר לתפקיד. כמו-כן, מעביד חייב להתאים את מקום העבודה ואת דרישות התפקיד לעובד או למועמד לעבודה שהוא אדם עם מוגבלות, אם אין בכך כדי להטיל על המעביד נטל כבד מדי: להניח כבש (רמפה) אם עובד מתנייד בכסא גלגלים; לתת תוספת זמן במבחן קבלה לעבודה למועמדת עם לקות למידה; להגמיש את שעות העבודה לעובד אשר צריך לצאת לטיפולים מחמת מוגבלותו או מוגבלות של ילדו, ועוד. עוד קובע החוק, כי בכל מקום עבודה, אשר בו מעל 25 עובדים, צריך להיות ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות.

בפרק התחבורה הציבורית - החוק קובע את זכותו של אדם עם מוגבלות לשירותי תחבורה נגישים ומותאמים לצרכיו: אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, מטוסים וכלי שיט ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. על-פי החוק מוקמת נציבות, גוף ייעודי ועצמאי, הפועל מתוך המדינה ובכספיה, לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ולביצוע הוראותיו של חוק השוויון. לצד הנציב/ה, תפעל ועדה מייעצת, שרוב חבריה הם אנשים עם מוגבלויות שונות.

צילום: יהלום