הרמטכ"ל: שרון אמר לי שמופז לא יכול לעבוד איתי

הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון הופיע הבוקר (יום ג', 22.3.05) בפני ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בה ביקר לראשונה את החלטת שר הביטחון, שאול מופז, להדיחו מתפקידו.

השתלשלות העניינים כפי שהוצגו על-ידי הרמטכ"ל, מראות כי הוצגו לפניו על-ידי שר הביטחון שלוש גרסאות שונות בגינן הופסקה כהונתו, כאשר כל אחת מהן נודעה לו בדיעבד.

"ביום 14.2.05 בתום אירוע של חיל ההנדסה נפגשתי עם שר הביטחון בחדר צדדי ודנו בנושא העברת יריחו. בהמשך הודיע לי שר הביטחון שמעתה כהונת רמטכ"ל תמשך שלוש שנים בלבד, כך גם יהיה איתי ועם הרמטכ"ל הבא".

"שאלתי אותו אם יש לו טענה לגבי תיפקודי. הופתעתי ולא ציפיתי לזה. בתשובתו הוא ענה לי כי אני רמטכ"ל מצוין וכך סוכם שתוך 24 שעות תצא הודעה לעיתונות כדי להימנע מהדלפות. ביום 5.2.05 הייתי בוועדת חוץ וביטחון, לא מצאתי לנכון לבשר לוועדה על הדברים, הודרכתי לא למסור דבר".

"ביום 16.2.05 ראיתי את כל כותרות העיתונים. במהלך היום קיבלתי עשרות שאילתות מעיתונאים, ניתן היה להבין כי הם תודרכו בהתאם. שאלותיהם נוסחו באופן הזה כי ידוע שאני מתנגד להינתקות והאם יש צורך ברמטכ"ל שיבצע את המהלך בלב שלם. כך נודע לי כי שר הביטחון מעוניין לבצע רפורמות גדולות בצה"ל, ובשנה רביעית רמטכ"ל לא יכול לבצע רפורמות. כל זה היה חדש בשבילי. לא הופנתה אלי שום טענה בנושא רפורמות או הינתקות".

"ביום 17.2 התקיימה ישיבת עבודה עם שר הביטחון הצגתי בפורום את תוכנית ההינתקות של צה"ל ולא שמעתי ממנו שום הערה בנושא. ביום 18.2 נפגשתי לשיחה ארוכה עם שר הביטחון ואז שמעתי לראשונה שאני, לכאורה, מתנגד לתוכנית ההינתקות ולא בטוח שאבצע זאת בלב שלם והוא מעדיף לשתף פעולה עם צוות שיעבוד בהרמוניה. הבעתי תמיהה על כך. הוא הזכיר כי בכנס הרצליה לפני כשנתיים התייחסתי לנושא זה".

"אולם אז טרם התקבלה החלטה של הממשלה בנושא ההינתקות והדגשתי בפניו כי ברגע שהממשלה קיבלה החלטה ביצענו את כל המהלכים הדרושים. אני הראשון שיצאתי נגד סרבנות, נפגשתי עם רבנים כדי לנסות למנוע חיכוך עם חיילים, עם מנהיגי יש"ע ועוד. היתה שיחה קשה עם שר הביטחון. לא קיבלתי שום תשובה ראויה".

"ביום א' שמעתי את הודעת השר מופז בישיבת הממשלה וראיתי בה הבעת חוסר אמון בי. אז נמסר, כי תוכנית ההינתקות היא תוכנית לאומית המצריכה אדם אחר שיעמוד בראשות הצבא. את זה לא שמעתי לפני כן ולא ברור לי, הרי התוכנית הרב שנתית שהצגתי למופז התקבלה בלי שום הערה".

"ביום ב', למחרת, ראש הממשלה היה בבית הנשיא וכשיצא משם שאלו אותו הכתבים מה דעתו לעניין סיום כהונת הרמטכ"ל, שמעתי אותו ברדיו אומר שהרמטכ"ל מפסיק לכהן בגלל יחסים מתוחים עם מופז. שבועיים לאחר מכן התקיימה פגישה עם ראש הממשלה, זכיתי להרבה שבחים ממנו. בסיום השיחה הוא אמר לי, 'שר הביטחון הגיע אלי ואמר לי שהוא אינו יכול לעבוד איתך ונאלצתי לקבל את פנייתו'.

"למחרת פגשתי את שר הביטחון בענייני עבודה ונשאלתי על-ידו מה היה בפגישה עם רה"מ. אמרתי לו מה שרה"מ אמר לי לגבי יחסי העבודה בינינו. שר הביטחון הופתע ושאל אותי, זה מה שהוא אמר לך? ...לאור הנסיבות ותחושות חוסר האמון בי היה לי רצון לעזוב את התפקיד מיידית, אך בחרתי לשקול את צעדי בהתאם לענייני הביטחון של המדינה".

בסיכום דבריו אמר הרמטכ"ל: "אני בהחלט חרד למה שקורה כאן, בעיקר למסר שנקלט בצבא כתוצאה מהמעשה. קצינים מעלים כעת מחשבות לגבי המשך שירותם ואני כבר בולם בצורה עיקשת את אותם קצינים מתלבטים אם להמשיך בשירות קבע, עקב המסר שהם קלטו במקרה זה. הצבא יצטרך לטפל במקרה זה, אחרת תהיה פגיעה בשדרת הקצונה הבכירה". הרמטכ"ל מציין עוד, כי לגישתו יש צורך שכהונת רמטכ"ל תמשך 4 שנים, "כיוון שכהונה של 3 שנים קצרה מדי. תוצאות של פרויקטים רואים רק בשנה הרביעית".

הרמטכ"ל: נדרשת תקופת צינון עד שקצינים בצבא יעברו לפוליטיקה

בהמשך הדיון נשאל הרמטכ"ל להגיב בנושא משך תקופת הצינון הראויה שיש להטיל לרמטכ"ל עד שיעבור לחיים הפוליטים, בתגובה הוא השיב, "חשוב שתהיה תקופת צינון, אני ללא ספק תומך בזה. במציאות הישראלית רואים ברמטכ"ל שהוא עובר לפוליטיקה עוד שהוא במדים וזה פוגע בצבא. לדעתי נידרשת תקופת צינון של שנתיים עד ארבע שנים".

חברי כנסת: הרמטכ"ל נראה עצוב וקודר

חברי הכנסת החברים בוועדה העידו כי הרמטכ"ל נשמע עצוב וקודר כשתיאר את השתלשלות העניינים. ח"כ יוסי שריד מיח"ד תקף בחריפות את המערכת השלטונית ואמר: "אתה הרמטכ"ל הודחת מתפקידך, זאת היתה הדחה מהסוג הנקלה ביותר. קשרו קשר נגדך ורקמו נגדך קנוניה פוליטית. אבל לא רק, ראש הממשלה ושר הביטחון לקחו חלק בקנוניה המכוערת הזו. עוד פוליטיקאים פעילים השתתפו בה ואולי מישהו יושב עכשיו גם בחדר הזה".

חברו לסיעה, ח"כ רן כהן, העיד כי הדיון שהתקיים היום הוא הקשה ביותר בו נכח אי פעם בכנסת. לדבריו, "כל התהליך של הדחת הרמטכ"ל הוא קנונייתי, מלוכלך, לא ראוי ולא ישר... שמענו מהרמטכ"ל עצמו דברים מדהימים בחומרתם בגינם הוחלט על הדחתו. אני למד כי יש סכנה אמיתית לישראל". ח"כ אורי אריאל, חבר בוועדה אמר "הדחתו של הרמטכ"ל היתה אות קלון לדמוקרטיה הישראלית המתיימרת לייצג את ממשלת ישראל. דבריו של הרמטכ"ל היום בוועדה מוכיחים שוב כי גם אם המחיר הוא פגיעה קשה בצה"ל, כל מי שלא מיישר קו עם הדקטטורה השלטונית - מוחלף".

ועדת חוץ וביטחון לא מקבלת את ההסברים בגינם מבקשת הממשלה להדיחו. בהודעה לעיתונות שהופצה נכתב, "הוועדה רושמת לפניה, בדאגה עמוקה, שעדיין לא הוצג בפניה על-ידי הדרג המדיני הסבר המניח את הדעת להחלטה על סיום כהונת הרמטכ"ל יעלון. לפיכך, הדבר עדיין בגדר תעמולה או רשומון [אגדה יפנית שכל אחד מספר את הסיפור שלו ר.נ.ה], הדורשים את פתרונם".

בכוונת הוועדה לגבש בשבועות הקרובים חוקים ונהלים ברורים לגבי דרכי מינויים של רמטכ"לים בישראל, משך כהונתם, דרכי הפסקת הכהונה ותקופת הצינון הראויה לקצונה הבכירה בצה"ל מתליית המדים ועד לכהונה בתפקידים בכירים במערכת הפוליטית. ח"כ אילן שלגי משינוי אף ביקר את שר הביטחון, שאול מופז בנושא כשאמר, "קפיצתו המהירה של מופז מתפקיד הרמטכ"ל לתפקיד שר הביטחון תוך ארבעה חודשים בלבד, מוכיחה עד כמה חשוב שתהיה תקופת צינון. שר ביטחון שחושב ולפעמים פועל כרמטכ"ל על - פוגע בצה"ל".

על אף כל זאת, בכוונת ועדת חוץ וביטחון לקיים ישיבת פרידה חגיגית מהרמטכ"ל, לקראת סיום כהונתו, על-מנת להביע את הערכתה ותודתה לפועלו. בהודעה שהופצה נמסר עוד, כי "הוועדה מוקירה את פועלו של הרמטכ"ל לחיזוק צה"ל וביטחון ישראל".