רישיון קבע יוענק לילדי שוהים בלתי חוקיים אשר נולדו בישראל

רישיון לישיבת קבע בישראל יוענק לילדי שוהים בלתי חוקיים אשר נולדו בישראל והתערו בחברה הישראלית ובתרבותה. כך הודיע אתמול (יום ד', 16.3.05) שר הפנים, אופיר פז-פינס.

על-פי ההחלטה החדשה, יציאה קצרה לביקור מחוץ לישראל לא תהווה שבירת רצף. עוד נקבע, כי ביום קבלת החלטה זו יגיע הילד לגיל 10 לכל הפחות, על-מנת להיות זכאי לרישיון.

הרישיון לישבת קבע יינתן אך ורק אם הורי הילד נכנסו לישראל כדין באשרה ורשיון לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952, טרם מועד לידתו. הילד צריך ללמוד בבית ספר בישראל או סיים את לימודיו, ולדבר את השפה העברית, והרחקתו הצפויה מישראל תהיה כרוכה ב"הגליה תרבותית" למדינה עמה אין לו קשר תרבותי.

שר הפנים יעניק רשיון ארעי לישיבה בישראל להורי הילד וכן לאחיו, ובלבד שאלה מתגוררים עמו במשק בית משותף בישראל ברציפות מיום לידתו, ונמצאים בישראל במועד קבלת החלטה זו. יציאה קצרה לביקור מחוץ לישראל לא תהווה שבירת רצף לעניין סעיף זה.

בהעדר מניעה אחרת יוארך לבני משפחה כאמור רשיונם לישיבה ארעית מידי שנה, וזאת עד הגיעו של הילד לגיל 21. במועד זה יוכלו לפנות בבקשה למתן רשיון לישיבת קבע, ככל שלא הוסדר מעמדם במסגרת החלטת ועדת השרים לבחינת הצעות בתחום מנהל האוכלוסין מיום 30.3.04 בדבר מתן מעמד לשני הוריו של חייל.

מתן המעמד לילד ולבני משפחתו לא יוכלו לשמש בסיס לזכאות של קרובי משפחה נוספים, בכל עת לשם קבלת רשיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952, או אזרחות ישראלית.

משרד הפנים הודיע כי בקשות לקבלת מעמד למי שנמצאו עומדים בתנאי ההחלטה במועד קבלתה תוגשנה ללשכות מנהל אוכלוסין לא יאוחר מיום 31.12.05, לא תתקבלנה בקשות לאחר מועד זה. ההסדר האמור לא יחול על מי שקיימת בעניינו מניעה פלילית או ביטחונית לקבלת מעמד בישראל.

הסדר זה הינו חריג ונעשה לפנים משורת הדין, ולפיכך לא יידונו במסגרתו כל בקשות החורגות מתנאיו, טענות למתן מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים שאינם נוגעים לפרמטרים שנקבעו בהסדר זה, יופנו לוועדה הבינמשרדית הדנה במקרים הומניטריים חריגים. כמו כן, זרים ומשפחותיהם אשר לא יעמדו בתנאי הסדר זה יורחקו מישראל.