סליחה, מה רמת ההומוציסטאין שלך?

רופאים רבים בארץ ובעולם מדגישים את החשיבות הקיימת בשמירה על רמת החומצה האמינית הומוציסטאין נמוכה, וזאת בשל עשרות מחקרים אשר הוכיחו כי רמות גבוהות של הומוציסטאין עשוי לפתח מחלות רבות.

ממחקרים שהתפרסמו לאחרונה ב-NEJM עולה, כי יש קשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין לבין שברים אוסטאופרוטים.

המחקר הראשון נערך בקרב מדגם מייצג של 240 נבדקים בגילאי 55 ומעלה (גברים ונשים). מנתוני המחקר עולה, כי בחולים עם רמה גבוהה של הומוציסטאין היתה עלייה של פי 2 בשכיחות השברים האוסטיאופרוטיים.

המחקר השני שנערך באמצעות נתונים מה-Framingham Study במעקב של 14 שנה נמצא, כי אצל גברים הנכללים ברבעון העליון של ערכי הומוציסטאין היתה עלייה פי 4 בשכיחות של שברים בצוואר הירך ואצל הנשים פי 2.

בנוסף לכך, מחקרים רפואים שונים מוכיחים, כי ירידה ברמות הומוציסטאין גבוהות תורמות לירידה של 16% בסיכון לפתח מחלות לב, ירידה של 25% בסיכון לפתח מחלות כלי דם כמו חסימות בוורידים ולירידה של 24% בסיכון ללקות בשבץ.

כמו-כן, מחקרים נוספים מצאו קשר בין רמות גבוהות של הומוציסטאין ואלצהיימר, דמנציה והפרעות נפשיות. בנוסף, הומוציסטאין ברמות גבוהות עלול לגרום להיווצרות קרישי דם, מחלות לב, אוטם ושבץ מוחי.

לאחרונה רופאים בארץ ובעולם חוזרים ומדגישים את החשיבות הקיימת בשמירה על רמת הומוציסטאין, אולם רבים מאיתנו אינם יודעים מהו בכלל הומוציסטאין וכיצד ניתן להוריד את רמתו.

להלן שאלות נפוצות ותשובות על ההומוציסטאין:


מהו הומוציסטאין?

הומוציסטאין הינו חומצה אמינית (חומצה שהיא מאבני הבניין של החלבונים) המכילה גופרית. הומוציסטאין עובר חילוף חומרים ליצירת שתי חומצות אמיניות אחרות: ציסטאין ומתיונים. כאשר קיים חוסר בשלושת הויטמינים: 9B ,6B ,12B, הגוף אינו יכול להפוך את ההומוציסטאין לציסטאין.

ההומוציסטאין הנמצא ברמות תקינות בגוף, אינו מזיק. הגוף משתמש בהומוציסטאין על-מנת לייצר חלבונים וגם בתהליך של חילוף החומרים בתא. רמות גבוהות ועודפות של הומוציסטאין גורמות לטסיות הדם להתגבש יחד ולהתפוררות של דפנות העורקים. תהליך זה הנמשך זמן ארוך עלול לגרום לצלקות בעורקים ולעיבוי דפנות כלי הדם כך שהכולסטרול הנמצא בדם ימצא מקום נוח להדבק אליו ולהתפתח בו עד לחסימה.

רמת ההומוציסטאין נמצאת ביחס הפוך לרמות הויטמיניםVIT.B6 ,VIT.B12 ,(FOLIC ACID) B9.

מהן הסכנות ברמות גבוהות של הומוציסטאין?

נוסף לכולסטרול והשומנים בדם, גם ההומוציסטאין מהווה גורם סיכון. מחקרים רפואיים מצאו קשר בין הומוציסטאין ובין הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם. הצטברות של הומוציסטאין גורמת לפגיעה בדפנות כלי הדם ומגבירה את ייצור קרישי הדם בכלי הדם. ההומוציסטאין גורם להצטברות של הכולסטרול "הרע" בכלי הדם ולהתקפי לב.

מי נמצא בסיכון ללקות ברמות גבוהות של הומוציסטאין?

- חולי לב ומחלות כלי דם;

- מי שבמשפחתו יש כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם וסוכרת בשילוב רמה גבוהה של הומוציסטאין בדם, היסטוריה של התקפי לב, ואירועים מוחיים כמו שבץ מוחי. למי שעבר צנתור ולבעלי אחד או יותר מגורמי הסיכון כגון: כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם וסוכרת בשילוב רמה גבוהה של הומוציסטאין בדם;

- מי שתזונתו אינה מספקת ואינה מכילה את הויטמינים מקבוצה B כמו: זקנים, נשים הרות, צמחונים וטבעונים;

- מי שיש לו מוטציה באנזים MTHFR הגורמת לירידה בפעילותו הנורמלית של האנזים. שילוב של פגם באנזים עם מחסור בחומצה פולית גורם לעליה בהומוציסטאין;

האם ישנן תרופות המשפיעות על הומוציסטאין?

ישנן תרופות המעלות את רמות ההומוציסטאין בדם: תרופות להורדת שומנים בדם, תרופות לסוכרתיים, תרופות נגד אפליפסיה, תרופות כנגד דחיית אברים מושתלים, תרופות לחולי אסטמה, אלכוהול ועוד.

האם ניתן למנוע רמות גבוהות של הומוציסטאין?

הומוציסטאין הינו גורם סיכון הניתן למניעה או להפחתת הנזק שהוא גורם באמצעות נטילת ויטמינים מקבוצה B, כיוון שויטמינים אלו הופכים את ההומוציסטאין לחומר שהגוף יכול להשתמש בו. זוהי דרך קלה, פשוטה וזולה.

היכן עושים בדיקות לגילוי הומוציסטאין?

בקופות החולים השונות ובבתי החולים ברחבי הארץ. יצוין, כי מדובר בבדיקת דם רגילה.

מהן ההכנות שיש לעשות לפני הבדיקה?

- מי שלוקח ויטמינים בהם יש גם ויטמינים מקבוצה B צריך להפסיק את נטילתם חודש לפני הבדיקה;

- יש להיות בצום של 8 שעות לפני הבדיקה.

באלו מקרים נמצאו רמות גבוהות של הומוציסטאין?

- מי שלקה במחלת כלי דם כליליים של הלב;

- מי שלקו בשבץ מוחי - כתוצאה מיצירת רובד טרשתי בדופן העורק הקרוטידי שבצוואר, יש היצרות ובעקבותיה חסימה. חסימה זו לא מאפשרת זרימת דם למוח כך שתגרם אי-ספיקה או איסכמיה בגלל חוסר חמצן, דבר שיביא למוות של רקמת המוח שלא קיבל חמצן וכתוצאה מכך יגרם שבץ מוחי - CVA;

- בחולים עם אלצהיימר;

- בנשים עם הפלות חוזרות;

- בחולים עם אי-תפקוד כלייתי ומטופלי דיאליזה;

- מושתלי איברים המטופלים בתרופות למניעת דחיה;

- אצל אנשים עם ליקוי בראיה בגלל חסימת עורק או וריד מרכזי ברשתית העין;

- אצל חולים מבוגרים הנמצאים בדכאון ונמצא אצלם שיש להם מחסור בויטמינים מקבוצה B.