החיים על ההר - טובים ללב

אנשים החיים במקומות הרריים נהנים מבריאות לב טובה יותר מאשר תושבי השפלה, כך מציעים היום חוקרים (יום ג', 15.3.05) ביוון.

צוות חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אתונה עקב אחר 1,150 אנשים במשך 15 שנים. בעיתון 'אפידמיולוגיה ובריאות הקהילה' דיווחו החוקרים, כי היו פחות מקרי מוות בסה"כ, ובמיוחד ממחלות לב, אצל אלו שהתגוררו בגבהים.

למרות זאת מומחים מזהירים כי גובה רב עלול להיות מסוכן לאנשים הסובלים ממחלות לב.

תושבי ארחובה, באזור סטראה הלאס (950 מטרים מעל פני הים) וזבגולטיו ואידוניה במישורי אזור פלופונסוס לקחו חלק בסקר בריאות כללי בשנת 1981. מידע בדבר מין, גיל, משקל, הרגלי עישון, לחץ דם וצריכת אלכוהול תועדו. כמו-כן נלקחו גם דגימות דם. החוקרים חזרו לכפרים בשנת 1996.

הגברים בכפרים התפרנסו בעיקר מחקלאות וגידול חיות, בעוד הנשים נטו לטפל בבית ובילדים.

כושר ללב

ביוון, שיעור מקרי המוות כתוצאה ממחלות לב הוא בין הנמוכים ביותר במדינות מתפתחות, גורם שנובע בעיקר בשל התזונה הים תיכונית של רוב תושבי האי. הן גברים והן נשים החיים בכפרים ההרריים נמצאו בסיכון גבוה יותר למחלות לב כליליות מאשר אנשים החיים בשפלה, ועם שיעור גבוה למדי של רמות שומן גבוהות במחזור הדם ולחץ דם גבוה.

למרות זאת, בשנת 1996, היו סה"כ 133 מקרי מוות מבין 566 התושבים שחיו בהרים, ו-157 מקרי מוות בקרב אלו שחיו בשפלה. מחלות לב כליליות גרמו למוות של 11 גברים שחיו באזור ההררי ול-23 גברים שחיו באזורי השפלה, וכן ל-16 מקרי מוות בקרב נשים באזור ההררי בהשוואה ל-17 בשפלה.

החוקרים, דיווחו כי מאחר ורמות השומן בדם ולחץ הדם היו גבוהים יותר אצל תושבי ההרים, "גורמים מגנים אחרים", במיוחד בקרב הגברים, חייבים היו לגרום לכך.

לדבריהם, החיים בגובה מתון גרמו לשינויים פיסיולוגיים ארוכי טווח בגוף שאפשרו לו להתמודד עם רמות נמוכות יותר של חמצן (היפוקסיה). שינויים אלו, בשילוב עם המאמץ הנדרש לטפס במעלה ההר בקביעות ועל אדמה סלעית, העניקו ללב כושר גופני טוב יותר.

עוד ציינו החוקרים, כי פעילות פיסית מוגברת, תחת תנאים מתונים של היפוקסיה בקרב תושבי ההר, מסבירה ממצאים אלו.