בג"צ: יגאל עמיר ולריסה לא יתייחדו

בג"צ החליט הבוקר (ב', 7.3.05) בהרכב של שלושה שופטים לדחות את עתירתו של יגאל עמיר שדרשה לאפשר לו להתייחד עם לריסה טרימבובלר. בכך קיבל בג"צ במלואה את עמדת הפרקליטות ושב"ס אשר התנגדו בתוקף לדרישה. השופט מישאל חשין קבע בין היתר כי לאור התנהגותו של עמיר בעבר, לאור העובדה כי מעולם לא הביע חרטה על רצח ראש הממשלה נראה כי החלטת שב"ס שלא לאשר לעמיר להתייחד עם טרימבובלר הייתה החלטה סבירה וראויה.

כזכור במהלך ינואר 2004 פנה עמיר בבקשה כי יותַר לו לשאת את לריסה לאשה ולהתייחד עימה. השב"ס בתגובה, במענה לעתירתו של עמיר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (עע"א 1475/04), הודיע כי החליט לדחות את הבקשה להתייחדות וזאת בין היתר עקב החשש כי התייחדות של עמיר, המצוי תחת מעקב רצוף של מצלמות טלוויזיה במעגל סגור, עם רעייתו המיועדת, לא תהיה מפוקחת על-ידי הסוהרים, והיא עלולה להיות מנוצלת לפגיעה בביטחון הציבור. עוד השיב השב"ס כי טרם גיבש עמדתו באשר לבקשת הנישואין.

בחודש מאי 2004 רגע לפני הדיון בעתירתו של עמיר נגד הסירוב לאפשר לו להתייחד עם לריסה, נכנסו ללשכת השופט בר-אופיר בא-כוח המדינה ונציג שירות הביטחון הכללי, והציגו בפניו במעמד צד אחד - תיק ובו חומר מודיעין חסוי על-אודות עמיר. עורך דינו של עמיר הבחין בדבר, ועם תחילת הדיון בעל-פה במעמד שני הצדדים ביקש מהשופט בר-אופיר כי יפסול את עצמו מלדון בעתירה. אך השופט בר-אופיר דחה את בקשת הפסילה, ולאחר-מכן דחה את העתירה לגופה וסירב להתיר לעמיר להתייחד עם לריסה.

בין היתר קבע סגן נשיא בית המשפט המחוזי, כי נישואים והתייחדות של אסיר עם בחירת ליבו אינם זכות יסוד, אלא טובת הנאה המוענקת לאסיר, וככזו היא נתונה לשיקול דעת שירות בתי הסוהר ובית המשפט לא יתערב בה. בר-אופיר הוסיף, כי עמיר מוסיף להיות מסוכן, גם בין כותלי הכלא, וכי הוא עושה נפשות לתורתו הקוראת לפגיעה באישים פוליטיים ואזרחים ערבים, ומשתף בכך את טרימבובלר.

על כך הגיש עמיר ערעור הן על החלטת בר אופיר שלא לפסול עצמו מלשבת בדין, והן, בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי לגופה שלא לאפשר לו את ההתייחדות. עמיר טען כי האיסור נובע אך ורק מהתנכלות ונקמנות כלפיו וכי למעשה אין כל סיבה חוקית שלא לאפשר לו להתייחד עם ארוסתו. לגבי טענות השב"כ על כך שהוא מסוכן.

המדינה בתגובה טענה כי עמיר לא הביע חרטה על פשעיו בעבר "והוא ממשיך לדבוק באידיאולוגיה הטרוריסטית שהניעה אותו לרצח רה"מ רבין ז"ל". יתרה מכך נטען, כי מחומר שאסף השב"כ עולה כי עמיר מחזיק גם כיום "באידיאולוגיה רדיקלית והרסנית שחיציה מופנים כלפי יעדים אנושיים ומוגדרים", וביניהם אנשי ממשל. כן טענה המדינה, כי מהחומר עולה, כי עמיר מקיים קשר שיחות רצוף מתאו עם מקורבים רעיוניים, אשר קשובים לתורתו, ומוסיף לקיים דו שיח מיליטנטי עם ידידיו ודורשי טובתו.

היום כאמור, החליט בית המשפט העליון לדחות הן את הערעור על אי פסילת השופט בר אופיר והן את בקשת רשות הערעור לעניין ההתייחדות.

בין היתר כתב המשנה לנשיא: "צירופם של הדברים אלה-אל-אלה: מעשיו של עמיר בעבר, דבקותו במטרותיו האלימות, היותו נערץ ודגם לחיקוי בידי גורמים קיצוניים, קשריו עם גורמים קיצוניים, העובדה שלא התחרט על מעשה הרצח הנורא, נסיונותיו לשכנע בצידקת דרכו האלימה ובצורך ליישמה גם כיום, ועל-הכל: היעדר היכולת לפקח עליו בעת ההתייחדות, כל אלה מוליכים למסקנה כי החלטת המשיב שלא לאפשר למבקש להתייחד עם לריסה, החלטה סבירה וראויה היא. אנו מחליטים אפוא לדחות את בקשתו של עמיר לערער על החלטתו של המשיב".

עם זאת חשין הוסיף כי ככל החלטה מנהלית ההחלטה שנתקבלה בעניינו של עמיר, איננה החלטה סופית וכי ניתן לשקול אותה שוב מעת לעת על-פי הנסיבות. בנוסף, ציין בית המשפט כי החלטת בית המשפט המחוזי מדברת רק על נושא ההתייחדות, והיא מותירה את בקשת עמיר להינשא לְאַחַר ההחלטה בנושא ההתייחדות.
"זכותו של עמיר עומדת לו, אם אך יבקש על כך, לחדש את עתירתו בבקשתו לישא את לריסה לאישה", ציין בית המשפט.

רע"ב 5614, עע"א 4714/04 יגאל עמיר נ' שירות בתי הסוהר