סופית: רעננה רשאית לגבות דמי כניסה לפארק העירוני

השופט מישאל חשין דחה בשבוע שעבר (2.3.05) את בקשת "אדם טבע ודין" (אגודה ישראלית להגנת הסביבה) לדיון נוסף בעתירה שהגישה ונדחתה נגד עיריית רעננה בגין גביית תשלום בכניסה לפארק רעננה.

העתירה הוגשה בקשר לפארק שהקימה עיריית רעננה בשיטחה המוניציפאלי שמומן כולו מקופת העירייה, ללא סיוע ציבורי נוסף. העתירה הלינה נגד ההחלטה שהתקבלה לפני כחמש שנים שעה שמועצת העיר רעננה קבלה החלטה לגבות תשלום עבור הכניסה לפארק ממי שאינם תושבי רעננה. סמוך לאחר מכן, העותרת, אגודת טבע ודין, פנתה לעירייה בבקשה כי תחזור בה מהחלטתה. העירייה דחתה הבקשה והעותרת הגישה עתירה לבג"צ.

יוזכר כי עוד ביום 19.12.00 החליט בית המשפט על צירופו של היועץ המשפטי לממשלה כצד לעתירה, והיועץ המשפטי לממשלה הודיע לבית המשפט, כי הוקמה ועדה בינמשרדית לבחינת הסוגייה של גביית תשלום בפארקים עירוניים. ב-2003 הגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט את הדוח המסכם של הוועדה ולפיו יש צורך בקיומם של שטחים פתוחים שימוקמו סמוך לריכוזי אוכלוסין, ובצורך לאפשר לכל אדם להשתמש בפארקים הציבוריים גם אם אינו תושב הרשות המקומית שבתחומה נמצא הפארק.

עם זאת קבעה הוועדה כי נגישות לחוד ותשלום לחוד: פתיחתם של שטחים ציבוריים לשימושו של כלל הציבור אינה צריכה למנוע מהרשות המקומית לגבות תשלום עבור השימוש בהם במקרים המתאימים.

הוועדה המליצה לאפשר לרשויות מקומיות לגבות דמי כניסה לפארקים עירוניים, אך זאת על-פי אישור שיינתן מראש על-ידי צוות שיוקם לצורך כך על-ידי משרד הפנים ובהתאם לאמות המידה שיקבעו. כך נקבע כי לא תותר גביית דמי כניסה לפארקים הכוללים מדשאות ומתקני משחק בלבד, אך גביית דמי כניסה תותר לפארקים אשר מסופקים בהם שירותים מיוחדים מסוגים ובהיקף המטילים על הרשות המקומית עלויות אחזקה החורגות מעלויות אחזקתו של פארק הכולל מדשאות ומתקני משחק בלבד.

ביום 30.6.04 דחה בית המשפט (המישנה לנשיא מצא והשופטים פרוקצ'יה ועדיאל) את העתירה. בית המשפט, מפי השופט עדיאל, ביסס החלטתו על טעמים מספר. בין השאר אמר בית המשפט כי העובדה שהפארק הוא קניין ציבורי אין משמעותה שלכל יחיד ויחיד בציבור זכות בו, וההבחנה בין תושבי רעננה לבין מי שאינם תושבי רעננה אינה הפלייה אסורה.

העותרת בקשה לקיים דיון נוסף. לטענתה, ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט מוטעית, ובעלת השלכות סביבתיות וחברתיות קשות המצדיקות קיומו של דיון נוסף.

בית המשפט אישר כי מדובר בפסק דין תקדימי בעל השלכות חשובות ורחבות. אולם, ציין כי אין בסיס לקיומו של הליך של דיון נוסף לאחר שבית המשפט העליון כבר דן בסוגיה בכובד ראש.

[דנג"ץ 9888/04]