בהרכב מורחב ונדיר של 13 שופטים, דחה בית המשפט העליון (ד', 2.3.05) את הדרישה להורות בצו ביניים על הקפאת התיקון לחוק האזרחות, וזאת מן הטעם שהתיקון מצוי כעת בשלבי חקיקה אשר אינם צפויים להסתיים עד חודש מאי.
המדובר בתיקון לחוק שנחקק כ"הוראת שעה", תיקון המונע 'איחוד משפחות' של פלשתינים עם ערביי ישראל. כלומר, פלשתינים לא יוכלו לקבל אזרחות ישראלית גם אם יתחתנו עם ערבים-ישראלים או עם תושבי מזרח ירושלים. החוק אף שולל מהם הטבות כמו ביטוח רפואי, ביטוח לאומי וקצבאות ילדים.
העותרים, וביניהם ארגון עדאללה, דרשו למנוע כבר כעת את יישום התיקון לחוק בטענה כי הינו גזעני ומפלה. דרישה זו עלתה גם בעבר אך בית המשפט העליון דרש, כי הליכי החקיקה יסתיימו תחילה בטרם יכריע ותוקפו של החוק יפוג. לפני כחודש הוארך תוקף חוק האזרחות שוב עד חודש מאי, ולפיכך ביקשו העותרים מבג"צ להוציא את הצו כבר כעת ולא להמתין עד מועד זה. בקשה זו נדחתה כאמור היום.
לדברי המדינה, מטרת הליכי החקיקה הנעשים כעת, אשר אמורים להסתיים במאי, היא להרחיב את הסייגים לתחולת החוק על אוכלוסיות נוספות, המייצגות סיכון ביטחוני מופחת.
בעבר ציינו שופטי ההרכב, כי התיקון "אינו חוק 'מן המניין'" ולכן "הוא מצדיק התייחסות מיוחדת" שכן יש "לבחון באופן יסודי את הבעיות החוקתיות שהחוק מעורר".
"העתירות שלפנינו העמידו בעיות חוקתיות הקשורות בהיבטים אלו ואחרים של הוראות החוק, ובהן מהות הזכויות שלעניין ומקומן החוקתי, מידתיות הפגיעה, סייגים, הוראות מעבר ועניינים אחרים הקשורים למגמת החוק... משותפת לכולנו ההכרה כי העיון מחדש עליו החליטה הממשלה צריך לבחון באופן יסודי ביותר את הבעיות שהחוק מעורר ואשר מצאו ביטויין בעתירות שלפנינו".
בחודש יולי 2004, החליטה הממשלה להאריך בחצי שנה נוספת את תוקפה של הוראת השעה שנחקקה כשנה לפני כן, לאחר שראש השב"כ דיווח על ירידה משמעותית במעורבות ערביי ישראל בטרור, מאז יושמה ההוראה. פסיקת השופטים בעתירות אלה תיושם על עשרות עתירות אחרות המוגשות כמעט מידי יום על-ידי פלשתינים הדורשים לבצע "איחוד משפחות", ונדחות עד אשר יוכרע גורלן של העתירות העקרוניות.
יולי 2003: דיון סוער בכנסת
כזכור, בחודש יולי 2003 קיבלה הכנסת את התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל, לאחר דיון סוער במליאה. התיקון נחקק בהמלצת השב"כ, בעקבות הפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה בחודש מרס 2002, בו נרצחו 15 בני אדם. המחבל-המתאבד שביצע את הפיגוע היה תושב ג'נין, אך בגלל שאימו היתה ערביה-ישראלית, היתה לו תעודת זהות ישראלית ומכונית בעלת לוחית רישוי צהובה, שסייעו לו להגיע לשטח ישראל.
זמן קצר אחר כך, הוגשו לבג"צ 8 עתירות נגד התיקון, על-ידי האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאללה, המוקד להגנת הפרט, חברי הכנסת זהבה גלאון, רומן ברונפמן, סיעת מרצ, 8 חברי כנסת ערבים וכמה פלשתינים ובני משפחותיהם שנפגעו לכאורה מהתיקון לחוק.
בעתירות נאמר, כי התיקון לחוק, המונע התאזרחות ואף שהייה זמנית בישראל מבני זוג פלשתינים הנשואים לישראלים, הינו גזעני בהיותו מגביל את חירותם האישית של האזרחים לבחור את בני זוגם, וזאת על-בסיס השייכות הלאומית של בני הזוג. הטענה היא, כי בהבחנה הנעשית בין בני זוג פלשתינים ובין בני זוג זרים ממוצא אחר, יש פגיעה בעיקרון השוויון ובזכות לחיי משפחה והקריטריון הינו גזעני.
עוד טענו העותרים, כי התיקון לחוק מגביל באופן בלתי מידתי את זכותם של אזרחים ישראלים לבחור להם בני זוג מתושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, ואף מפריד זוגות כאלה, אשר כבר הקימו משפחות בישראל, תוך שהוא מאלץ אותם לבחור בין שתי ברירות, ששתיהן מרות: הראשונה - להיפרד, והשניה - לעזוב את ישראל.
מרכז מוסאוא שפעל נגד החוק בכנסת והפעיל לחץ בינלאומי בנושא הגיב הערב על הדברים:
"שופטי בג"צ מתקפלים מול מתקפת הימין הקיצוני עליהם ועל זכויות האדם. זה יום שחור לזכויות האדם ועל ארגוני זכויות האדם לשקול בעתיד בכובד ראש פניה לבג"צ לעשיית צדק והגנה על זכויות האדם". לדברי אנשי המרכז נציגיו נפגשו ביום ראשון השבוע עם השר אופיר פינס והעלו בפניו את הנושא. לטענתם הבטיח השר פינס לקבל החלטה בנדון, עם סיום עבודת המטה הנעשית בנושא.
בג"צ 7052/03 (עתירת עדאלה); בג"צ 8099/03 (עתירת האגודה לזכויות האזרח)
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה