כ-1.6 מיליון ישראלים בגילאי 21 ומעלה (40%) היו במהלך השבועיים האחרונים במגע כלשהו עם מערכת הבריאות. כך עולה מסקר בריאות לאומי לשנים 2004/2003 שנערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביוזמת משרד הבריאות.
הסקר נערך כחלק מסקר בריאות הנפש הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי, שנערך ב-27 מדינות בעולם. בסקר השתתפו כ-5,000 ישראלים בגילאי 21 ומעלה, במהלך החודשים מאי 2003 - מאי 2004.
המגע עם מערכת הבריאות כולל ביקורים אצל רופאים / אנשי מקצוע רפואיים / פארא-רפואיים, בדיקות הדמיה, בדיקות מעבדה, פניה למוקד לרפואה דחופה או לחדר מיון וניתוח או טיפול רפואי במסגרת אשפוז או אשפוז יום.
מנתוני הלמ"ס עולה, כי כ-60% מפניות אלה היו פניות לרופא משפחה או רופא כללי ורק כ-2% היו לאשפוז.
קיים קשר בין ההערכה העצמית של מצב הבריאות ובין המגע עם מערכת הבריאות. רק 31% מהאנשים שהעריכו את מצב בריאותם כמצוין היו במגע עם מערכת הבריאות, לעומת 72% מאלו שהעריכו את מצב בריאותם כבכלל לא טוב.
42% מהנשים בגילאי 21-44 פנו למערכת הבריאות, לעומת 28% מהגברים בגילאים אלו. כמו-כן עולה, כי עם העלייה בגיל, ההבדל בין הנשים לגברים מצטמצם - בגיל 75 ומעלה גברים פנו לטיפול רפואי מעט יותר מנשים.
הערכה עצמית של הבריאות, גופנית ונפשית
53% מהאוכלוסייה מעריכים כי בריאותם הכללית טובה מאוד או מצוינת - 55% מהגברים, 50% מהנשים. 32% מעריכים שבריאותם טובה, ו-15% מעריכים שבריאותם לא כל-כך טובה או בכלל לא טובה.
עם העלייה בגיל אחוז האנשים המעריכים את בריאותם כטובה מאוד או מצוינת יורד, אך בכל הגילאים הערכת הבריאות הכללית טובה יותר אצל הגברים מאשר אצל הנשים.
הנשאלים דירגו את בריאותם הנפשית במקום גבוה יותר מאשר את בריאותם הגופנית. בעוד ש-63% העריכו את בריאותם הנפשית כטובה מאוד או מצוינת, רק כ-50% מהאוכלוסייה העריכו כך את בריאותם הגופנית.
לעומת זאת, רק כ-10% העריכו את בריאותם הנפשית כלא כל-כך טובה או בכלל לא טובה, בהשוואה ל-29% מהאוכלוסייה שהעריכו כך את בריאותם הגופנית.
מהנתונים עולה, כי הנטייה להעריך את הבריאות הנפשית כטובה יותר לעומת הבריאות הגופנית - עולה עם הגיל, ככל שמצב הבריאות הגופנית נעשה פחות טוב.
בקרב גילאי 65 ומעלה, כ-54% מהאנשים העריכו את בריאותם הנפשית כטובה יותר מבריאותם הגופנית, לעומת זאת 28% בלבד בקרב נבדקים בגילאי 21-44. רק כ-10% מהאוכלוסייה בישראל העריכה שהבריאות הנפשית שלה פחות טובה מהבריאות הגופנית.
שימוש בתרופות החייבות מרשם רופא
50% מהנבדקים בגילאי 21 ומעלה ציינו כי הם נטלו בשבעת הימים האחרונים לפחות תרופה אחת החייבת מרשם רופא. 4% אמרו כי הם נטלו 7 תרופות או יותר. עוד עולה, כי כמעט שליש מהאנשים בקרב גילאי 21-44 דיווחו על נטילה של לפחות תרופת מרשם אחת, בהשוואה ללמעלה מ-85% בגילאי 65 ומעלה.
נמצא, כי השימוש בתרופות מרשם הינו שכיח יותר בקרב נשים. עוד עולה, כי ההבדל בין נשים לגברים יורד עם הגיל, מיחס של 1.7 ל-1.0 (נשים לגברים) בגיל 21- 44, גיל הפריון, ליחס של 1.1 ל-1.0 בגיל 65-74. בקבוצת הגיל 65 ומעלה, כמעט 15% מהגברים ו-20% מהנשים נוטלים שבע תרופות מרשם או יותר.
8% מהישראלים דיווחו, כי הם נטלו תרופות החייבות מרשם לבעיות כגון: בעיות רגשיות, בעיות בריכוז, במרץ, בשינה, או קושי להתמודד עם מצבי לחץ. אחוז המדווחים על שימוש בתרופות כאלו עולה עם הגיל, מ-4% בגיל 21-44 ל-27% בגיל 75 ומעלה. נמצא, כי נשים, בכל קבוצות הגיל, נוטלות יותר תרופות כאלו מאשר הגברים.
תרופות שאינן חייבות מרשם (כולל ויטמינים ותוספי מזון)
יותר משליש מבני 21 ומעלה (27% מהגברים ו-45% מהנשים) נטלו תרופות שאינן חייבות מרשם (כולל ויטמינים). השימוש בתרופות אלה שכיח יותר בקרב נשים בכל קבוצות הגיל.
מחלות כרוניות וכאבים
כמחצית מהאוכלוסייה בגילאי 21 ומעלה סבלו ממחלות כרוניות או כאב כרוני כלשהו (כולל אלרגיות עונתיות). נמצא, כי שיעור הסובלים ממחלה כרונית או כאב כרוני עולה עם הגיל - מ-35% מהאוכלוסייה בקרב בני 21-44 לכמעט 80% מהאוכלוסייה בגיל 75 ומעלה. בכל קבוצות הגיל, אחוז המדווחים על מחלה או כאב כרוניים גבוה פי 1.2 בקרב נשים בהשוואה לגברים.
בעיות שינה
כשליש מהאוכלוסייה דיווחו כי הם סבלו מלפחות אחת מבעיות שינה (קושי להירדם, יקיצה מוקדמת, התעוררות באמצע הלילה, קושי להירדם שנית). נמצא, כי עם העלייה בגיל, בעיות אלה שכיחות יותר, ובגיל 65 ומעלה, לכמחצית מהאנשים יש בעיות שינה. כמו-כן, בכל קבוצות הגיל נשים דיווחו על בעיות שינה יותר מגברים, ובגיל 21-44 חלקן של הנשים המדווחות על בעיות גבוה בכ-60% מזה של הגברים (27% מהנשים לעומת 16% מהגברים).
תאונות, פציעות והרעלות
כ-330,000 ישראלים בגילאי 21 ומעלה (8.3%) עברו תאונה, פציעה או הרעלה שחייבו טיפול רפואי. 11.8% מהגברים בגילאי 21-64 נפגעו בצורה שחייבה טיפול רפואי, זאת לעומת 5.6% מהנשים. עם זאת עולה, כי בגיל 65 ומעלה, הכיוון מתהפך ואחוז הנשים שנפגעות הינו כמעט כפול מאחוז הגברים - 7.6% לעומת 4.5%, בהתאמה.
בקרב בני 21-64, התאונות השכיחות ביותר אצל גברים הן תאונות עבודה (35% מהתאונות), אחריהן תאונות דרכים (30%) ותאונות בית ופנאי (30%). בקרב נשים באותו תווך גילאים, התאונות השכיחות הן: תאונות בית ופנאי (42%), אחריהן תאונות דרכים (28%) ותאונות עבודה (17%). מהלמ"ס נמסר, כי חלק מהבדלים אלו נובע מהשתתפות נמוכה יותר של נשים בכוח העבודה.
עוד עולה מהסקר, כי בגיליאי 21-44, גברים נפגעים יותר מנשים בכל סוגי התאונות. בתאונות עבודה גברים נפגעים פי 5.3 לעומת נשים, בתאונות דרכים פי 1.9 ובתאונות בית ופנאי פי 2.3. בקרב בני 45 ומעלה, נשים נפגעות יותר מגברים בתאונות בית ופנאי. בגיל 65 ומעלה אחוז הנשים הנפגעות מתאונות בית גדול פי 1.8 מאחוז הגברים.
קורבנות אלימות
קרוב ל-770,000 ישראלים בוגרים (20%) מהאוכלוסייה בגילאי 21 ומעלה, דיווחו כי הם היו במהלך חייהם קורבן לאלימות. כ-20% מתוכם נחשפו ליותר מסוג אלימות אחד, כ-3% הוכו בצורה חמורה על-ידי הוריהם או האנשים שגידלו אותם, כ-2% הוכו על-ידי בן זוג, כ-12% נשדדו, הוכו, והותקפו או שאיימו עליהם בנשק, כ-6% דיווחו על פגיעה מינית (נגיעה בצורה מינית ללא הסכמתם) ופחות מאחוז דיווחו שנאנסו.
מבחינת סוגי אלימות, שכיחות הדיווחים על מגע מיני לא בהסכמה היתה גבוהה כמעט פי ארבעה בקרב נשים בהשוואה לגברים. על-פי הדיווחים, כמעט 200,000 נשים (9.5%) נגעו בצורה מינית בניגוד להסכמתן. שכיחות הדיווחים על תקיפה, שוד או הכאה היתה גבוהה פי 1.9 בקרב גברים בהשוואה לנשים ( 15.1% לעומת 8.1%, בהתאמה) .
נוכחות באירוע טרור
כ-380,000 אנשים בני 21 ומעלה (כמעט 10%) היו נוכחים במהלך חייהם לפחות פעם אחת באירוע טרור, כולל במהלך השירות צבאי. אחוז הגברים שהיו נוכחים באירוע טרור גבוה פי שלושה מאחוז הנשים. כ-6% מכלל האנשים שנכחו באירוע טרור גם נפצעו בו. אחוז הפציעה בקרב הגברים שנכחו באירוע טרור דומה לזה של הנשים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה