מחקר באוניברסיטה העברית מצביע על קשר בין חשיפת בני נוער לטרור לבין צריכת אלכוהול. תלמידים אשר נכחו בפיגוע מגלים יותר סימפטומים פוסט-טראומתיים ודיכאוניים וצורכים יותר אלכוהול ושותים שתיית בולמוס בתכיפות גבוהה יותר מהתלמידים אשר לא נכחו בזירת פיגוע.
ממצאים עלה ונוספים עולים מסדרת מחקרים בנושא: "השפעת החשיפה לטרור על מצוקה נפשית ושימוש באלכוהול על-ידי מתבגרים" שבחנו 1,150 בני נוער בהרצליה, 997 בחיפה, ו-600 בירושלים במהלך השנים 2004-2003. את המחקרים ערכו ד"ר מרים שיף, פרופ' רמי בנבנישתי והילה חיים-צוויג מקבוצת המחקר: 'בריאות נפש ורווחה של ילדים ובני נוער מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית' באוניברסיטה העברית בירושלים.
בירושלים נמצאה צריכת אלכוהול רבה יותר בקרב תלמידים אשר נכחו בפיגועי טרור. למעלה משני שלישים מתלמידים אשר היו נוכחים בזירת פיגוע טרור לעומת מחצית מהתלמידים שלא נכחו בפיגועים, צרכו אלכוהול לפחות שלוש פעמים במהלך השנה האחרונה.
עוד עולה במחקר, כי תלמידים, בעיקר מירושלים ומחיפה, דיווחו על רמת חשיפה גבוהה לאירועי טרור. בירושלים מעל 70% מהתלמידים מכירים אדם שנכח בזירת פיגוע, כ-60% מכירים אדם שנפצע בפיגוע, מחצית מהתלמידים מכירים אדם שנהרג בפיגוע וכחמישית מהתלמידים דיווחו על קרוב משפחה אשר נפצע בפיגוע. בירושלים הייתה רמת החשיפה לאירועי טרור גבוהה בהרבה מאשר בחיפה ובהרצליה.
כמו כן, שיעור גבוה של תלמידים מדווחים על תגובות נפשיות לחשיפה לטרור. מיעוט סובל מתסמונת פוסט-טראומתית. למשל, הסימפטומים השכיחים ביותר בקרב בני נוער בחיפה: "מאז הפיגועים אני יותר עצבני ונבהל מכל תזוזה קטנה" (83.2%) ו"כשאני חושב על מה שהיה בפיגועים אני נבהל או פוחד" (73.2%). כ-40% מהתלמידים בחיפה וכ-50% מהתלמידים בירושלים דיווחו על סימפטומים דיכאוניים המציבים אותם בסיכון גבוה להתפתחות של מצוקה רגשית.
12.5% מהתלמידים שנכחו באירוע טרור בחיפה סבלו מסימפטומים פוסט-טראומטיים, לעומת 3.7% שסבלו מסימפטומים אלו ולא נכחו באירוע טרור. בהרצליה נמצא שמי שהכירו אדם שנפגע באירוע טרור שתו יותר אלכוהול.
מעל לשני שלישים מהמתבגרים טענו כי קיבלו תמיכה ממשפחתם, מחבריהם ומ"אחרים משמעותיים". עם זאת, למרות שרוב המתבגרים אמרו שהמשפחה מנסה לעזור להם, מעטים ציינו שהם יכולים לשוחח על הבעיות שלהם עם משפחתם.
המלצות החוקרים:
מניעה וטיפול: יש מקום להתייחסות מיוחדת לקבוצה המצומצמת שנמצאת ב"מעגל הראשון" של החשיפה לטרור, המדווחת על קשיים רבים במיוחד. קבוצה זו נזקקת למעקב, לייעוץ ואולי אף לטיפול לאורך זמן, במטרה למנוע הידרדרות במצבם הנפשי. כמו כן, יש מקום לבנות מענים לאורך זמן למעגל הרחב הרבה יותר של תלמידים אשר להם קִרבה רחוקה לנפגעים. יש למצוא דרכים לעבוד עם בני נוער, ובעיקר עם הבנים, כדי להקטין את הסיכון שישתמשו באלכוהול כדרך להתמודדות עם החשיפה לטרור.
חיזוק בית הספר: יש לחזק את יכולתו של צוות בית הספר להוות מקור לתמיכה ולפנייה לעזרה בעת משבר.
מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול: בכל תוכנית התערבות ומניעה יש לעבד את הנושא של שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בכלל ואלכוהול בפרט, כחלק מביטויי מצוקה שיכולים בני נוער לחוות וכדרך להתמודדות לא מסתגלת עם מצב הדחק.
שילוב ההורים וחיזור אחריהם: חשוב למצוא את הדרכים המתאימות לשילוב ההורים בתכניות מניעה שנועדו לסייע להתמודדות עם לחצי הטרור כדי שיהיו גורם מסייע עבור ילדיהם.
המשך מעקב וטיפול: החוקרים ממליצים להמשיך במעקב אחר המתבגרים שנחשפו לטרור ובטיפול בהם לאורך זמן, גם כשיש ירידה במספר אירועי הטרור. יתרה מזו, יש חשיבות מיוחדת לטיפול גם בטראומות ובלחצים שאינם קשורים ישירות לטרור. בדרך זו ניתן לקדם את בריאות הנפש של בני הנוער ולסייע להם לרכוש כלים להתמודדות עם מגוון המצבים הקשים שאליהם הם נחשפים.
צילום: חיפה, חשיפת יתר לאירועי טרור
צילום: ירושלים, צריכת אלכוהול רבה בקרב נפגעי טרור
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה