השר שלום שמחון: "הריסת בתי המפונים תגרום לנזק חסר תקדים"

השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, מתנגד בתוקף להריסת בתי המפונים ברצועת עזה. השר פנה לראש הממשלה, אריאל שרון, על-מנת שזה האחרון יאשר נוסח הצעה-החלטה, לפיה עם פינוי הרצועה לא יהרסו בתי המתיישבים.

השר אמר לשרון כי יש לפעול כך ש"בתי המגורים של המתיישבים יישארו על מכונם". עוד ציין בפנייתו, כי מאז כניסתו לתפקיד השר לאיכות הסביבה קיים משרדו מספר דיונים בנושא והגיע למסקנה, כי הריסת הבתים בישובים שונים תסב למדינת ישראל נזקים קשים במספר מישורים ביניהם: הסביבתי, הכלכלי והתדמיתי.

בהיבט הסביבתי ציין השר שמחון מספר סיבות בגינן הוא מתנגד להריסת הבתים. בין היתר, טען לנזק כלכלי - מדובר בלמעלה מ-2,000 מבנים בנפח העלול להגיע לאחר הריסתם עד כדי 1.5 מיליון מ"ק של פסולת בניין.

עוד טען, כי הפסולת אשר תיווצר כתוצאה מהריסת המבנים עלולה להכיל בתוכה גם שאריות פסולת אסבסט, אשר ככל הנראה לא תופרד במקור בשל רצף האירועים של הפינוי (האסבסט הינו חומר המוגדר כמסרטן, והנחשפים אליו אפילו בכמויות מיזעריות עלולים לחלות במחלות שונות כגון: סרטן הריאות, אסבסטוזיס ומזוטליומה). לדבריו, המדינה אינה ערוכה לקליטת פסולת הבניין, וגם אם יוכשרו אתרים לקליטת הפסולת, הרי שצפוי שעד 2010 לא תמוחזר כל הפסולת האמורה (כולל פסולת שנותרה מפינוי סיני).

נקודה נוספת שציין היא: הריסת המבנים תהיה "לא סטרילית", ועם הריסתם תיהרסנה תשתיות נוספות, כגון: כבישים, תשתית תת-קרקעית (שחלקה עשוי אסבסט צמנט) ועוד.

לדברי השר, כל פתרון אחר לטיפול בפסולת הבניין יהיה בעל השלכות סביבתיות חמורות.

בהיבט הכלכלי הדגיש השר את העלות הגבוהה: בפנייה לרה"מ כתב, כי "סך כל האוכלוסייה בהתיישבות הישראלית ברצועת עזה הינה כ-8,550 נפש (נתונים עדכניים לתאריך 31.12.04), המפוזרים ב-20 ישובים שונים. בישובים אלו ישנם סה"כ 163 מבני ציבור בשטח כולל של 82,020 מ"ר, וכ-2,000 יחידות דיור. עלות משוערת להריסת המבנים הינה כ-59 מיליון ש"ח, והעלות המשוערת להובלה והטמנת פסולת הבנין הינה כ-21 מיליון ש"ח".

בנוסף הדגיש השר גם את ההיבט התדמיתי. לדבריו, הריסת המבנים תוביל עימה נזק תדמיתי אדיר בדמות "אדמה חרוכה" העלול לפגוע ואף לנטרל את ההשפעות הבינלאומיות החיוביות שיהיו כתוצאה מיישום תוכנית ההינתקות.

את פנייתו מציין השר שמחון בבקשה לשנות את החלטת הממשלה מספר 1996 מיום 6.6.04 כך שבמקום המשפט: "ככלל לא יושארו בתי המגורים של המתיישבים", יופיע המשפט: "בתי המגורים של המתיישבים יישארו על מכונם".