פרוטוקול קיוטו ייכנס לתוקפו היום, 16 בפברואר 2005. פרוטוקול קיוטו מייצג את המאמץ האנושי הגדול ביותר להתמודד עם סיכוני שינויי האקלים אשר לדעת מרבית מדעני העולם הם האיום הסביבתי המשמעותי ביותר על אוכלוסיית כדור הארץ.
על-פי הפנל הבינלאומי לשינויי אקלים (IPCC), המחקרים המדעיים העדכניים ביותר מצביעים על פליטות פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים הנפלטים כתוצאה מהפעילות האנושית, כגורם שיביא לעלייה ממוצעת של טמפרטורת כדור הארץ ב-0C1.4-5.8 עד סוף המאה הנוכחית. לעליה זו תהיה השפעה על מגמות מזג האוויר, מקורות המים, הצומח והחי, תחלואה ועוד שינויים רבים נוספים.
שולי נזר, ראש אגף איכות אוויר במשרד לאיכות הסביבה מציינת כי פרוטוקול קיוטו קובע ל-30 מדינות מפותחות, מחוייבויות חוקיות להפחית פליטות 6 גזי חממה עיקריים במהלך תקופה של 5 שנים 2008-2012, מתחת לרמה שנפלטה ב-1990. על-מנת לעמוד ביעדים אלו הגדיר הפרוטוקול 3 "מנגנוני גמישות" שיאפשרו השגת היעדים בעלויות נמוכות יותר.
אחד מהם, מנגנון ה-CDM (מנגנון הפיתוח הנקי) מאפשר למדינות מפותחות לבצע פרויקטים להפחתת פליטות במדינות מתפתחות (שישראל נמנית עליהם) בתמורה ל"אשרות פליטה" בהם יוכלו להשתמש לצורך מילוי מחוייבותם ותוך שמירה על פיתוח בר קיימא.
שולי נזר מוסיפה, כי עם כניסתו לתוקף של הפרוטוקול שוק בינלאומי לסחר בפחמן יוצא לדרך. מנגנון ה-CDM עובר לשלב של יישום מלא אשר יביא להשקעות בפרויקטים סביבתיים במדינות המתפתחות, ואם נשכיל לפעול נכונה ולזהות את ההזדמנות גם בישראל.
מדינת ישראל אישררה את פרוטוקול קיוטו ב-12.2.05 ובכך הצהירה על מחוייבותה להירתם למאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי חממה ומיזעור מפגעי שינוי האקלים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה