מכון ויצמן: זוהו חלונות זמן בהם ניתן לבצע השתלות של רקמות עובריות

צוות מדענים ממכון ויצמן למדע, זיהה לאחרונה את חלונות הזמן המדויקים שבהם עשויה להצליח השתלת רקמות מעוברי חזירים בבני אדם.

המחקר נערך בראשותו של פרופ' יאיר רייזנר, מהמחלקה לאימונולוגיה, והוא בוצע בבעלי חיים. ממכון ויצמן נמסר, כי מידת ההצלחה של השתלת רקמות עובריות מחזירים, העשויות להחליף רקמות פגועות או לא מתפקדות של כליות, ריאות, כבד ולבלב, בבני אדם, תלויה בגיל הרקמה העוברית ובשלב ההתפתחותי שבו היא מצויה.

בדרך זו הם מקווים להתגבר על המחסור הקיים באיברים להשתלה ומקווים שבעתיד אפשר יהיה לגדל בגופם של חולים תחליפים לאיברים פגועים, כגון: תאי לבלב הנהרסים בגופם של חולים בסוכרת מסוג 1.

במחקר השתמשו המדענים ברקמות עובריות של חזירים שהושתלו בעכברים חסרי מערכת חיסונית. התאים העובריים שהושתלו נלקחו מאזורים בעובר, שנועדו להתפתח וליצור איברים מוגדרים. לאחר מכן הושתלו בבעל החיים המקבל.

המדענים גילו, כי שימוש בתאים עובריים צעירים מדי, עלול לגרום להתפתחות סרטן מסוג טרטומה. לעומת זאת, שימוש בתאים מבוגרים מדי, עלול לגרום לכך שהרקמה המתפתחת לא תתפתח לגודל הדרוש, ולכך שהמערכת החיסונית של גוף המארח תתקוף ותשמיד את השתל. בין שני הגבולות הללו קיים 'חלון זמן' התפתחותי שבמסגרתו מתאפשרת השתלה מוצלחת.

עוד נמסר, כי כדי להחליף רקמות פגועות שונות, יש להשתמש בתאים עובריים המצויים ב'חלון זמן' התפתחותי ייחודי.

בניסוי של השתלת תאים עובריים של חזיר בגופם של עכברים נמצא, שכדי להחליף בהצלחה רקמת כבד, יש להשתמש בתאים עובריים בני ארבעה שבועות, ואילו מידת ההצלחה של השתלת תאים עובריים בלבלב הגיעה לשיאה כשהתאים המושתלים נלקחו מעובר בן שישה שבועות. כמו-כן, כדי להחליף בהצלחה תאי ריאה, יש להשתמש בתאים עובריים מבוגרים עוד יותר.

ממצאי המחקר התפרסו השבוע בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים" (PNAS).