היום לפני 109 שנה, ב-14 בפברואר, 1896, מוצא למכירה בחנות קטנה בווינה ספר חדש, מעין חוברת דקה, בכריכה רכה: "מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים".
הספר, אותו כתב העיתונאי היהודי, ד"ר בנימין זאב הרצל, נמכר בגרמנית, והפך לרב מכר בתוך תקופה קצרה כשהוא מתורגם לעברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, רומנית ובולגרית.
בספר הציג הרצל תוכנית מדינית חדשה וחסרת תקדים: תוכנית להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בהסכמת המעצמות של אותה תקופה וכחלק מן הפוליטיקה הבינלאומית.
בספר, מקיף הרצל את כל תחומי החיים במדינה היהודית אליה הוא נכסף: חברה ועבודה, תעשיה והתיישבות, משטר וחוקה, צבא, דגל, תרבות, שפה ודת ועוד.
בתחילת 1896 ראה הרצל עדיין את מדינת היהודים כמדינה עצמאית שתוכל להתקיים או בארץ-ישראל או בארגנטינה. רוב יהודי אירופה המערבית ואף מקצת "חובבי ציון" במזרח ובמערב דחו את תוכניתו של הרצל משום שנראתה להם מרחיקת לכת, אולם רבים מ"חובבי ציון" ומהסטודנטים הציונים באוסטריה ובארצות אחרות קידמו את רעיונותיו בהתלהבות. מתוך קשריו עם "חובבי ציון", בייחוד ממזרח אירופה, בא הרצל לכלל הכרה שרק בארץ-ישראל, ולא בארגנטינה או בארץ אחרת, ירצו היהודים להקים את מדינתם.
חיים נחמן ביאליק, שהיה אז משורר צעיר ברוסיה, נמנה עם הספקנים והמלעיזים על הספר ופרסם (בעברית) שיר קצר ועוקצני ובו כתב: "אנשי פלאות המה כולם / מהם כל דבר לא ייפלא / באצבע קטנה עשו מדינה / ובבוהן ידם – עולם מלא... כבר מוכן שם הכול בווינה /... ותהי למזל טוב למדינה".
מתוך "מדינת היהודים":
"אם נרצה ואם לא נרצה - הננו ציבור היסטורי בעל ייחוד מובהק
עם אנחנו - האוייב, בלי רצונו, עושה אותנו לעם. אכן יש לנו הכרח לבנות מדינה ומדינה למופת. יש לנו כל האמצעים הדרושים לכך. אני מאמין כי גזע יהודים נפלאים מן האדמה יצמח
המכבים יקומו ושבו לתחייה. היהודים שירצו - תהיה להם מדינתם - עלינו לחיות סוף סוף כבני חורין על אדמתנו ולמות במנוחה במולדתנו".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה