שר האוצר תוקף ויוזם: הסדרת תפקידיו של בנק ישראל והגברת השקיפות בדיונים

שר האוצר סילבן שלום, יוצא (יום ה', 14.3.02) בהתקפה קשה נגד בנק ישראל בכלל ונגיד בנק ישראל בפרט, המתנגדים לתיקון חוק בנק ישראל ולהקמת מועצת נגידים.

ראשי משרד האוצר טענו, במסיבת עיתונאים שכונסה בתל אביב, כי הנגיד קליין - בניסיונו לטרפד הקמת מועצת נגידים שתפקח על פעילותו - התבטא באופן חסר אחריות נגד הממשלה בכלל והאוצר בפרט, וגרם בכך נזק למדינת ישראל ולשווקים הפיננסיים.

גם בנק ישראל ערך מסיבת עיתונאים, ובה תקף את שר האוצר. הנגיד טען, כי הקמת מועצת נגידים עלולה לפגוע ביציבות הבנק המרכזי ולערער את מעמדם של הבנקים בישראל. הנגיד קליין טוען, כי משרד האוצר פועל כדי להפוך את בנק ישראל לאגף במשרד האוצר, ולכן יש להתנגד בתוקף. קליין מזהיר עוד, כי הקמת מועצת נגידים עלולה לערער את שוק מטבע החוץ של ישראל, ולגרום נזק עצום למשק.

גם הנגיד וגם האוצר הגבירו בשלב זה את התבטאויותיהם, וזאת לקראת הדיון שזומן ליום א' (17.3.02) במליאת הממשלה, בנושא זה.

לגישת האוצר, התיקון לחוק בנק ישראל נועד להשיג שלוש מטרות: הסדרת תפקידיו של הבנק, הרחבת מעגל מקבלי ההחלטות בבנק, והגברת השקיפות בדיוני הבנק ובהחלטותיו.

בחוות דעת ארוכה ומנומקת טוען האוצר, כי בעולם המערבי נעשו בשנים האחרונות שינויים, אשר מצד אחד אומנם הגדילו את עצמאותו של בנק ישראל; אולם מצד שני, העבירו את סמכויות ההחלטה, מגורם אחד, למועצה שבה יושבים אנשי מקצוע הטובים ביותר ואלה מקבלים יחד את ההחלטות ואילו בישראל.

"בעולם המערבי היטיבו להבין כי אדם אחד, בעל תכונות, כישורים ויושרה מקצועית ככל שיהיה, אסור שיקבל לבדו החלטה כה גורלית, שיש לה השפעה מכרעת על יציבותם של שוקי הכספים, על צמיחת המשק ועל שיעור התעסוקה והאבטלה בו. יתרה מזו, ברוב מדינות העולם המערבי מתקבלות ההחלטות המוניטריות במועצה עליונה, שבה לנציגי הבנק המרכזי אין רוב. הדבר נובע מהרצון לעודד ריבוי דעות והשקפות עולם שונות לפני קבלת ההחלטה".

להבדיל ממדינות בעולם המערבי, נמסר, בישראל התרחש רק תהליך אחד מבין השניים: "עצמאותו של הבנק המרכזי גדלה – והדבר נכון וראוי, והוא מהווה תעודת כבוד למשק הישראלי. אולם, קביעת ההחלטה נתונה עדיין בידיו של אדם אחד (נגיד הבנק) והוא אינו מדווח לממשלה ולציבור על שיקוליו. טעות – חלילה, אם תהיה כזו – במדיניות המוניטרית, יש לה השלכות רחבות על מצב הצמיחה, התעסוקה שוק ההון ושוק מטבע החוץ".

לטענת האוצר, עד היום הועלו מספר הצעות לשינויים בחוק בנק ישראל. חלקן – כמו הדוח שהגישה הוועדה הציבורית בראשות השופט המנוח דב לוין - עסק בשינוי כולל בחוק בנק ישראל ובחקיקת חוק חדש. אחרות – כמו הצעות המונחות עד היום על שולחן הכנסת - הסתפקו בהכנסת מספר שינויים בחוק הקיים ובהתאמתו למציאות הכלכלית של המאה ה-21. ואולם, בנק ישראל סיכל תיקון החוק.

הצעת התיקון החדשה לחוק בנק ישראל, המוגשת על-ידי ראש הממשלה ושר האוצר, מבוססת על עקרונות דוח לוין, נטען, "אולם היא מכניסה בו מספר תיקונים הנחוצים לדעתנו, כדי להסדיר ולחדד מספר נקודות עיקריות בפעילותו של בנק ישראל: הסדרת תפקידיו של הבנק; הרחבת מעגל מקבלי ההחלטות בבנק; הגברת השקיפות בדיוני הבנק ובהחלטותיו".