"הדרך לשמירת הקניין רוחני - לא באמצעות עורכי-דין"

"התחרות הקשה בשוקי העולם יצרה בשנים האחרונות מצב לפיו הדרך היעילה ביותר לשמירה על נכסים רוחניים כמו טכנולוגיה ייחודית, תוכנה חדשה, תרופה או פטנט כבר אינה עוברת דרך עורכי-דין נוקשים או איומים משפטיים ומי שישים מבטחו רק על עורך-דין יפשוט את הרגל. ניהול נכון של קניין רוחני מחייב חשיבה משולבת של אסטרטגיה שיווקית, חשיבה יצירתית, כלכלית ו..חוקי קניין רוחני".

כך טוען פרופ' ג'ימס קונלי (James Conley) מבית-הספר למינהל עסקים קלוג (Kellogg), מבכירי החוקרים והמומחים בעולם לניהול קניין רוחני, שהגיע לארץ כאורח תוכנית קלוג-רקנאטי לתואר שני בניהול למנהלים מכהנים באוניברסיטת תל-אביב.

בהרצאתו בתוכנית אמר עוד ג'יימס קונלי שתעשיית הפטנטים בשנים האחרונות הניבה תחום עסקי חדש - הערכות שווי של פטנטים וקניין רוחני. כאמור, כבר אין די בכך, שאדם ממציא פטנט חדש, רושם אותו לפי כל כללי הניסוח המשפטי המחמירים ביותר ואף שוכר את שירותיו של עורך-דין ממולח שיגן עליו. ערכו הכלכלי של הפטנט והרווחים שישלשל הממציא לכיסו תלויים בערך המוסף שלו, בבידול שמעניק הפטנט למשתמש ובעיקר בקושי המוצב בפני המתחרים להעתיקו או לעוקפו".

לדבריו, פטנט שקל לעקיפה הערכת השווי שלו תהיה נמוכה ולעיתים אפילו אפס, לעומת פטנט אחר שהוא בעל ערך תחרותי גבוה, מעניק בידול ברור ולכן יזכה להערכת שווי גבוהה. בארה"ב החלו בשנים האחרונות לפעול שורה של חברות להערכות שווי לפטנטים.

בהתייחס לישראל, אמר קונלי כי לישראלים יש משאב חשוב ביכולת ההמצאה והפיתוח, שאם תנוצל נכון עשויה להפוך את ישראל לאחת המובילות הכלכליות. הממציאים הישראלים מתוחכמים, יצירתיים ומודעים לכך שהמוח הישראלי הוא המשאב העיקרי בכלכלת המדינה. אי-לכך, לפטנטים הישראלים בדרך-כלל ערך מוסף רב וקושי רק לחיקוי ועקיפה. זאת הסיבה שחלקם בשוק הקניין הרוחני גדול באופן ניכר יחסית לגודלה. הפטנטים הישראלים לא רק שבדרך-כלל הם מקוריים הם בעלי שווי שוק גדול יותר ממוצע המתחרים מאירופה או ארה"ב, אמר קונלי.