''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
32°
ירושלים 29°
חיפה 30°
באר שבע 31°
אילת 38°
מדורים
שימושי PLUS

"עכשיו" פוליטי במיצב של שיח אמנותי ישראלי

תערוכתו של האמן פורצת מהמקום בו נופלים המחסומים הסבלניים של האסתטיקה והסובלימציה, כדי לפנות מבע לכאב מודחק שעד היום לא נמצא לו דובר

הדר פרבר
כ"ח שבט התשס"ה
t
t

האמן אבנר בר-חמא מקים שני מיצבי מצב סימולטניים: האחד באשכול הפיס באריאל שבשומרון והשני בבית האמנים בתל אביב.
שני המיצבים, כשמם, עוסקים ב"עכשיו" הפוליטי הבוער, המיוסר, והם כוללים דימויים מצמררים של הקורבנות הישראלים מהאינתיפאדה האחרונה (הלינץ' ברמאללה; טלי חטואל ובנותיה).

כשם שמטרתו לעורר בעבודותיו את החברה הישראלית, המקבלת את אבידותיה כמין שיגרה של "קורבן תמיד", כן פונה בר-חמא, האמן הישראלי - היהודי המאמין גם כלפי שמיא. באחת העבודות הבולטות בתערוכה הוא מרים קול זעקה: "אייכה?"

התערוכה בבית האמנים בתל-אביב תימשך בתאריכים (1.2.05- 3.3.05) ובאשכול הפיס באריאל בתאריכים (9.2.05- 31.3.05).

אבנר בר-חמא מוכר כפסל וכאיש הרישום המופשט. תערוכתו החדשה, פורצת מהמקום בו נופלים המחסומים הסבלניים של האסתטיקה והסובלימציה, כדי לפנות מבע לכאב מודחק שעד היום לא נמצא לו דובר. שני המיצבים מרחיבים את השיח האמנותי הישראלי ומעוררים שאלות נוקבות.

אבנר בר-חמא: "רעיון המיצב נולד מתוך תחושה שההיכרות עם אנשי יש"ע- האנשים האיכותיים הנפלאים האלו שראויים לכל ההערכה, ושעומדים בחוד המערכה הזו על א"י, היא היכרות שטחית - מסולפת, שהישראלי הממוצע, מתוודע אליה דרך התקשורת בלבד.

זהו מיצב ציוני, כפול שמבקש לחבר בין מי שבתוך הקו הירוק לבין מי שמעבר לו - במקרה זה, בין המתיישבים בגוש קטיף העומדים להיות מפונים מביתם לבין תושבי המרכז".

בר-חמא אומר, כי באולם בית האמנים בתל אביב, שם מוצגת התערוכה, פרס "מפה כתומה המבטאת געגועים לארץ ישראל היפה של פעם". המפה עשויה מ-300 ק"ג תפוזים עליהן מוטבעת החותמת "ג'אפה" (יפו). "הנדל"ן תופס היום את שטחי הפרדסים, ותפוזי ג'אפה - סמל היצוא שלנו, נעלמו מדוכני אירופה.
הצבע הכתום הוא גם צבע הקמפיין של גוש קטיף בו צבעתי את כל הארץ. ההינתקות היא לא הבעיה של המפונים בלבד - זו בעיה של כולנו בארץ הזאת. היום זה גוש קטיף - מחר זה יכול להיות יפו- חס וחלילה!".

במפה אחרת שגזר ממראה הציב שלט: "זהירות שביר! והוא מסביר, כי אחדות עם ישראל כל כך שברירית: "שאני חרד יותר לניתוק בינינו מאשר להינתקות".

במקביל מוצבת השבוע באשכול הפיס באריאל תערוכה עם דימויים קשים יותר מהאינתיפאדה, "אבל עם הרבה תקווה ותפילה לאחדות עם ישראל".

על-רקע הפה הפעור של ערפאת, השתמש האמן בציטוט של האמן מגריט: "זו אינה מקטרת", והחליף את המילה "מקטרת" במילה "paix" = שלום בעברית, אך גם "פה" שאני לא מאמין לו".

התערוכה תוצג בתל אביב בבית האמנים ברח' אלחריזי, 9 ובאריאל - בגלריית אשכול הפיס בחודשים פברואר מרס 2005.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה