"הטכנולוגיה המודרנית לא תוכל להתקיים מבלי עבודת שטח טובה של המשטרה וגורמים נוספים". כך אמר פרופ' יהודה היס בהשתלמות הפלילית של לשכת עורכי הדין, אשר נערכה לאחרונה.
פרופ' היס הוסיף, כי המדע אומנם צריך להוביל כל ראיה, אך יש לזכור את חשיבות הג'יניוס האנושי, וכן שלא תמיד מדענים מצליחים לפענח נכון את הממצאים המדעיים, ועלולות להיות תוצאות סותרות.
עו"ד אביגדור פלדמן שאל, האם ניתן להרשיע אדם על-סמך ראיית דנ"א בלבד מבלי שישנן ראיות אחרות שתומכות בכך. לדבריו, העניין מעורר שאלות משפטיות וראייתיות. לטענתו, ראיית דנ"א היא ראיה סטטיסטית ואינה ראיה שקושרת למקום. פלדמן הצביע על קושי נוסף, לפיו בדיקות פתלוגיות מתבצעות על-ידי מכון ממשלתי מבלי שניתן לו תו תקן של מכון מוסמך וכשיר לבצע בדיקות דנ"א ומבלי שנעשית ביקורת ממשית על התנהלותו.
פרקליטת מחוז מרכז, עו"ד רחל שיבר, ציינה שבית המשפט מחפש את האמת מעבר לכל ספק סביר, ולא את האמת המוחלטת. לצורך כך קבע כללי משחק שנועדו להבטיח את הגינות ההליך הפלילי. עוד הדגישה, שאינה בטוחה שקל יותר להחליט מי דובר אמת ומי שקר כשמדובר בגרסאותיהם של שני עדים. לעומת זאת, כאשר מוצגת בפני בית המשפט ראייה מדעית, יש לו כללים שנועדו לסייע לו להגיעה לחקר האמת.
ראש מז"פ משטרת ישראל, תנ"צ אבי צדוק, ציין שבעולם הגיעו למסקנה שכשהסבירות הסטטיסטית שימצא אדם נוסף בעל אותו דנ"א היא יותר ממיליארד, ולכן מדובר בראיה טובה מאוד. לדבריו, אין תקומה למערכת אכיפת החוק והיא לא תוכל להתמודד עם היקפי הפשיעה ללא שימוש במדע הפורנזי. לכן, הדגיש, חייבים להקים מאגר דנ"א, ובהקשר זה, ציין שבאנגליה נעשה שימוש במאגר דנ"א להשתלט על עבירות רכוש.
לדברי פרופ' היס, ההנחה היא שהמכון עושה את עבודתו בתום לב, והוא פתוח לכל ביקורת והערכה בכל שלבי עבודתו. הסנגורית הציבורית הראשית, עו"ד ענבל רובינשטיין, ביקרה בתגובה את פרופ' היס, וציינה שאומנם ניתן לפנות למומחים חיצוניים, אולם מרגע שהם עזבו את המכון הפתלוגי, מעמדם של אותם מומחים מופחת בבית המשפט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה