המשטרה אינה מחפשת ראיות אובייקטיביות אלא מתמקדת בהודאות של חשודים

"החקירה המשטרתית מונעת מחזקת האשמה וממוקדת בהפללת חשוד". כך אמרה הסנגורית הציבורית הראשית, עו"ד ענבל רובינשטיין, במושב על חזקת החפות בהשתלמות הפלילית של לשכת עורכי הדין בשיתוף הפורום הפלילי והמכון להשתלמות עו"ד של הלשכה. במושב השתתפו כ-250 עורכי דין.

עו"ד רובינשטיין הוסיפה, כי המשטרה גובה הודעות והודאות חשודים, מאחר שעל-פי דיני הראיות ניתן להרשיע על-סמך הודאה. לכן, לטענתה, המשטרה אינה מחפשת אחר ראיות אובייקטיביות ואינה מעמתת הודעות של מתלוננים. עוד ציינה, שישנן על הפרק הצעות חוק שמשמעותן לרוקן מתוכן את זכות השתיקה. לדבריה, נוסח האזהרה שמעוגן בחוק לחשוד שנעצר הוא "אינך חייב לומר דבר". על-פי ההצעות ישונה נוסח האזהרה ל: "אינך חייב לומר דבר העשוי להפלילך".

פרקליטת מחוז ת"א (פלילי), עו"ד רות דוד, אמרה כי בניגוד לשאר חברי המושב, היא משוכנעת שיש חזקת חפות, על אף שבאיזונים השונים שנעשים ישנן נגיסות כאלה ואחרות בחזקה, שרובן מוצדקות ונכונות. "מידתיות חייבת להיות ומעצרים חייבים להיות. לא עוצרים סתם. עוצרים כי נאספות ראיות לכאורה לאחריות למעשה".

לדברי עו"ד אלי זהר, כל הגבלה המוטלת על אדם מעצם היותו חשוד, כל עוד איננה חיונית לחקירה, יש להסירה. עו"ד זהר ציין כי לטעמו חזקת החפות היא הצהרה בלבד חסרת כל גיבוי מעשי בשטח. הוא ציין כי אם אפשר לעצור אדם בגלל מסוכנות, בשל היותו של אדם עבריין מועד על-מנת להגן על הציבור, אזי בפועל אין חזקת חפות. עו"ד זהר הוסיף, שההליך המנהלי אין בו אפס קצה מחזקת החפות.

הוא התייחס לקביעות בית המשפט בענין פנחסי, דרעי והנגבי שיש להשעותם בשל החקירה וציין שמדובר בערבוב מערכות. זהר אמר כי "יכול להיות שהשרים לא היו צריכים להמשיך בתפקידם בשל התנהגות שאינה הולמת. המבחן צריך להיות ציבורי".

פרופ' עמנואל גרוס ציין שחזקת החפות, כמו כל זכות חוקתית, איננה מוחלטת, אך היא קרובה יותר לאפס מאשר לערך החוקתי שהתכוונו לתת לה. על-פי חוק המעצרים, לאחר שנעצר אדם על-ידי שוטר, בכוונת מכוון השוטר אינו חייב להקריא לו זכויותיו ולהזהירו, אלא רק כאשר הוא מביאו לתחנת המשטרה. בשטח, לפני הבאתו של אדם לתחנת המשטרה, הוא מזמר ומדבר ובכך בעצם נשללת ממנו חזקת החפות. אין ערך אזהרתי לסעיף בחוק והמחוקק בעצם נתן ידו כדי שלא יהיה איזון.

מנחת המושב, עו"ד יעל גרוסמן, התייחסה לנושא פרסום שמו של אדם בתקשורת, וציינה שבאנגליה לא מפורסם שמו של אדם עד להגשת כתב אישום, ובניו זילנד לא מפורסם שמו של אדם עד להרשעה.

עו"ד אלי זהר ציין, בהקשר זה, שככל שהדבר נוגע לתקשורת - חזקת החפות אינה קיימת. עו"ד רובינשטיין הוסיפה, שאין קשר הכרחי בין חקירה תחת אזהרה לבין מה שמתפרסם. "דווקא עיתונאים שמסקרים חקירות משטרתיות הם אלו שפחות מושפעים מכללי האתיקה". ברוך קרא מחדשות ערוץ 10 ציין שרוב המידע, כולל הקלטות שמתקבלות, הם בעיקר מסנגורים ולא מפרקליטים ומשטרה.