מערכת הביטחון זכתה להישג מהותי בבית המשפט העליון: לאחר כשלונות אין ספור במהלכם שינה בג"צ לא פעם את תוואי גדר ההפרדה שהציעה מערכת הביטחון, דחה בג"צ (יום ה', 3.2.05) את עתירתן של עיריות בית לחם ובית ג'אללה.
העיריות דרשו למנוע סלילת כביש ממוגן לקבר רחל שישמש את המתפללים הנוהרים לקבר בטענה "לחוסר סבירות קיצוני בה לקתה החלטת צה"ל", והאיזון הלא ראוי, לטענתן, שנעשה בין זכויות הקניין של העותרים לזכויות אחרות.
במקור היה אמור תוואי הגדר לעבור בתוך שטחים פלשתינים עד קבר רחל. אולם בעקבות הזדעקות תושבי הסביבה ועיריית בית לחם, שמיהרו לעתור נדרש צה"ל להציע פתרון שפגיעתו בתושבים ובזכויותיהם תהיה קטנה יותר ובד-בבד תושג המטרה של הבטחת ביטחונם של היהודים בבואם להתפלל לאחד המקומות הקדושים ביותר לעם היהודי.
ואכן, בניגוד לתכנון המקורי של צה"ל, לפיו אמורה הייתה הגדר לחצות את הכביש המרכזי של בית-לחם, ובכך לכלוא איזורים נרחבים בתוך השטח "היהודי", נענה צה"ל לפניית בית המשפט, ולאחר מגעים שנוהלו בין הצדדים הציע צה"ל את הפתרון החלופי שפגיעתו בתושבים מקומיים פחותה בהרבה - סלילת כביש מיוחד וממוגן שיאפשר גישה בטוחה לקבר.
בעתירתם טענו העותרים, כי גם החלטה זו התקבלה בחוסר סבירות קיצוני, כי היא אינה מידתית וכי יש בה לא רק כדי לפגוע בזכויותיהם לקניין ולתנועה חופשית, אלא אף יש כאן ניסיון של צה"ל לבצע סיפוח דה-פקטו של קבר רחל לשטחי ישראל, זאת בניגוד להסכמים קודמים שנחתמו עם הפלשתינים אשר הבטיחו, כך לטענת העותרים, כי בכל מקרה הריבונות על הקבר תישאר בידיים פלשתיניות.
רק כדי לקבל פרופורציות על מיקומו של הקבר ביחס לירושלים הריבונית, יצויין כי קבר רחל מרוחק "ברוטו" בקושי 5 דקות משכונת גילה הסמוכה.
צה"ל טען בתגובה, כי הפתרון שנבחר במסגרת הצו החדש "משקף איזון ראוי בין האינטרסים הנוגדים, וכי מדובר בהחלטה סבירה ומידתית". עוד טען צה"ל, כי במסגרת הצו החדש אומץ תוואי שנועד ליתן מענה להערות בית המשפט בדיון שנערך בעתירה המתוקנת הראשונה שהתקיים בחודש יוני 2004.
המדינה טענה כי "הרצון לבחור פתרון מידתי יותר, שימזער ככל הניתן את הפגיעה באוכלוסיה המקומית, וזאת מבלי לוותר על הצורך בהגנה על דרכי הגישה לקבר" הוא שהניע אותה בבחירת הכביש כפתרון חלופי. "תוואי זה", נטען, "אכן נותן מענה לבעייתם של העותרים ולכל הטענות הפרטניות שהעלו הם בעתירתם המקורית ובעתירתם המתוקנת". יתרה מכך, טען צה"ל, כי אף העותרים עצמם באחת הטיוטות המוקדמות שהוחלפו בין הצדדים, הציעו פתרון דומה לזה כפתרון המקובל עליהם.
בית המשפט העליון, בהחלטתה של השופטת בייניש, קיבל את עמדת המדינה, דחה את העתירה וקבע כי פתרון הפשרה שהציע צה"ל הוא סביר ראוי ומאוזן.
השופטת בייניש אשר דנה בהרחבה בזכות לחופש הפולחן, קבעה כי אין חולק כי קבר רחל הוא מקום מקודש ליהודים וכי מקום זה נתפס בעיני היהודים כמקום קדוש וכאתר פולחן מדורי דורות.
עוד קבעה השופטת בייניש, כי "הפתרון של סלילת כביש עוקף עבור המתפללים הוא פתרון הולם, משום שהוא מאפשר את הבטחת גישתם של המתפללים לקבר רחל לשם מימוש זכותם לחופש פולחן במקום, מבלי לפגוע בחופש התנועה של האוכלוסייה המקומית בכבישים הקיימים בבית לחם, כפי שעלול היה לקרות על-פי הצו המקורי".
יתרה מכך, ממשיבה בייניש, "בא-כוח המשיבים אף טוען כי עם הפעלת ההסדר החדש, אשר יבטיח את גישתם הבטוחה של המתפללים לקבר, ניתן יהיה להסיר את המגבלות הקיימות כיום על חופש התנועה של מרבית התושבים המתגוררים בין מחסום 300, הנמצא מדרום לירושלים, לקבר רחל".
לאור זאת קבעה בייניש: "פגיעתו של הצו החדש בחופש התנועה של התושבים מצומצמת בהרבה (הן מבחינת מספר התושבים הנפגעים והן מבחינת עוצמת הפגיעה) לעומת הפתרון שהוצע במסגרת הצו המקורי והצו השני, ועל כך אין העותרים חולקים".
השופטת בייניש המשיכה והתייחסה גם להצעות שהעלו העותרים כגון חפירת מנהרה לקבר וקבעה: "משהגענו למסקנה כי הפגיעה הטמונה באמצעי שנבחר על-ידי המשיבים אינה פגיעה קשה ומשמעותית בחופש התנועה, וכי אמצעי זה אינו חורג ממתחם האמצעים המידתיים והסבירים הנתונים למשיבים, איננו נדרשים להכריע בדבר יעילותם והתאמתם של האמצעים שהציעו העותרים".
"החלטתו של המשיב במסגרת הצו החדש מצליחה לשמר את "חופש הנשימה" של שתי חירויות שוות משקל אלו גם יחד, ומדובר, אפוא, באיזון סביר, אשר אין מקום להתערב בו", סיכמה השופטת בייניש את פסק דינה. השופטים ריבלין וחיות שדנו עם בייניש בתיק הסכימו לפסק דינה.
_______________
בג"צ 1890/03 עיריית בית לחם ו-21 אח' נ' מדינת ישראל -משרד הביטחון ואח'.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה